תפיסות של מורים בחינוך הרגיל לגבי התמודדותם עם תלמידי חינוך מיוחד המשולבים בכתה הרגילה

תפיסות של מורים בחינוך הרגיל , בבית הספר הצ'רקסי בכפר כמא, לגבי התמודדותם עם תלמידי חינוך מיוחד המשולבים בכתה הרגילה

תוכן עניינים

תקציר 2
מבוא 1
סקירת ספרות 3
שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך רגיל 3
מודלים לשילוב 6
כיתה הטרוגנית כמודל שילוב 6
הכיתה המקדמת 7
הקשיים הנפוצים של המורים העוסקים בשילוב 7
עמדות מורים כלפי שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל 9
מתודולוגיה 12
הליך המחקר 12
שדה המחקר 12
אוכלוסיית המחקר 13
תוצאות 14
דיון ומסקנות 19
ביבליוגרפיה 21
נספחים 23
נספח א' – שאלון 23
נספח ב' – ראיונות 25

תקציר
המחקר הנוכחי עסק בתפיסה של מורים בחינוך הרגיל , בבית הספר הצ'רקסי בכפר כמא , לגבי התמודדותם עם תלמידי חינוך מיוחד המשולבים בכתה הרגילה.
ממצאי המחקר מעלים, כי תפיסתן של המורות בנוגע לשילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתה הרגילה, היא ברובה המוחלט חיובית. אולם המורות מתנות את השילוב בשני פרמטרים עיקריים: הראשון, הכשרה מקצועית מתאימה. השנייה, עזרה ותמיכה של בתי הספר והגורמים המקצועיים, בין היתר הנהלת בית הספר, פסיכולוגים ועוד. ממצאי המחקר מעלים עוד, כי למרות היעדר הכשרה מקצועית מתאימה והיעדר עזרה מלאה יותר מבין הספר, הן עדיין מצליחות להתמודד עם שילובם של הילדים בכיתה הרגילה, על אף כל הקשיים.
במחקר השתתפו 8 מורות מבית הספר תינאל בכפר כמא, שהוכשרו להוראת החינוך הרגיל ועובדות במסגרות של כתות שבהן משולבים תלמידים עם צרכים מיוחדים

מבוא
שינוים במדיניות משרד החינוך בישראל בשני העשורים האחרונים, ביחס לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים, גרמה לראיית שילובם של ילדים בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה, ערך מוסרי וחלק מאידאולוגיה חינוכית. צעד זה, הביא לגידול משמעותי במספר התלמידים לקויי-הלמידה, המשולבים בכיתות הרגילות (קלייפלד , 2002; בתוך: קריספל, סימון ופריש, 2008, 273).
עבודה זו בודקת מהן התפיסות של מורים בחינוך הרגיל, בבית הספר הצ'רקסי בכפר כמא, לגבי התמודדותם עם תלמידי חינוך מיוחד המשולבים בכתה הרגילה?
בעשרים השנים האחרונות, חוקרים רבים מתחום החינוך עוסקים בשאלת תפיסת המורה בנוגע לשילובם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים, בחינוך הרגיל, כאשר ההנחה המלווה את החוקרים היא, שלעמדותיהם של המורים קיימת חשיבות מכרעת בנוגע להצלחת שילובם של תלמידים אלו במסגרת רגילה (Block & Obrusnikova, 2007; Kozub & Lienert, 2003; Rizzo & Vispoel, 1992; In: Combs, Elliot and Whipple, 2010, 114). בנוסף, עמדות חיוביות בנוגע לשילובם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים חשובות גם לאיכות ההוראה (Bender, Vaul & Scott, 1995; בתוך: טלמור וקיים, 2011), כן משפיעים על האתוס הבית-ספרי באשר לחינוך תלמידים בעלי צרכים מיוחדים ועל המאמצים לשיתוף שבין המורים הרגילים לבין עמיתיהם המורים לחינוך מיוחד )Hobbs & Westling, 1998; Idol, Nevin, Paolucci-Whitcomb, 1994; בתוך: טלמור וקיים, 2011).
מחקרים שונים שבדקו את העמדה הכללית של מורים כלפי שילובם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתה הרגילה גילו שהם אינם עקביים. מצד אחד קיימים מחקרים המציגים עמדה חיובית של מורים כלפי שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתות רגילות (Fulk & Hirth, 1994; Houck & Rogers, 1994; Villa, Thousand, Meyers, & Nevin, 1996; בתוך: בן-יהודה ולסט, 2007, 182), ומצד שני קיימים מחקרים המצביעים על עמדות שליליות של מורים בחינוך הכללי כלפי שילובם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים (Minke, Bear, Deemer & Griffin, 1996; Yasutake & Lerner, 1996; בתוך: בן-יהודה ולסט, 2007, 182).
מחקרים אשר בדקו את עמדותיהם של המורים כלפי השילוב גילו, כי רוב המורים תומכים במדיניות השילוב, אולם הם מציינים כי אין להם את הזמן להתמודד עם מורכבות התלמידים, לא קיימת אצלם המומחיות הנדרשת, ההכשרה והמקורות הדרושים על מנת שיוכלו ליישם את מדיניות זו (אלמוג ושכטמן, 2004; טימור, 2004; טלמור, רייטר ופייגין, 2004; בתוך, חן, 2010, 135). מחקרים נוספים שבדקו את תפיסות המורים את השילוב העלו ממצאים נוספים, הכוללים את החשש כי השילוב יפגע ברמת הלימודים הכללית של הכיתה, על חשש מפני שינויים משמעותיים בשיטות ההוראה, בתוכנית הלימודים, בדרכי ההערכה, בארגון הסביבה הפיזית של הכיתה וכן כי השילוב יוביל לבעיות משמעת בכיתה (Idol, 2006; Jordan & Stanovich, 2004; בתוך: חן, 2010, 135). במחקרים שנערכו בארץ התברר, כי רוב רובם של המורים הביעו עמדות חיוביות כלפי עקרונות השילוב, בעיקר כלפי תלמידים הסובלים מחריגויות קלות, אולם המורים גם הציגו לא מעט הסתייגויות מפני קשיים ומגבלות ביישומו של השילוב (כהן ולייזר, 2006; בתוך: חן, 2010, 136).
בחלקה הראשון, סוקרת העבודה את הרקע לתוכנית לשילובם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל. בהמשך סוקרת העבודה, את המודלים הנהוגים לשילוב, תוך התמקדות מודל הכיתה ההטרוגנית והכיתה המקדמת. לאחר מכן, סוקרת העבודה, את הקשיים של המורים המשלבים, החל מקשיים אינדיבידואליים וכלה בקשיים הנובעים מהיבטים מקצועיים. לבסוף, סוקרת העבודה את עמדות המורים את שילובם של התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים בחינוך הרגיל.