האם כלכלת הקריפטו יכולה להחליף את הכלכלה המוסדית?
תוכן עניינים
מבוא 3
על הביטקוין 3
בלוקצ'יין ומטבעות קריפטוגרפים 4
כלכלת קריפטו 5
כלכלה קריפטוגרפית בישראל 6
סיכום 7
ביבליוגרפיה 8
מבוא
לא ניתן להפריז בחשיבות של הכסף בהיסטוריה האנושית, כך שללא כסף, קיים ספק אמיתי באם האנושות הייתה מתפתחת למקומות שהיא נמצאת בהם היום. ללא מנגנון אמיתי ומסודר של כסף, היינו עדיין סוחרים בין אחד לשני באמצעות סחורות. המצאת הכסף בגלגוליו ההיסטוריים נחשבה לפריצת דרך משמעותית, כזו שסייעה באופן משמעותי לקידמה האנושית. יחד עם זאת, כסף מודרני כיום, בין אם מדובר בשטר או מטבע או כל פורמט אחר, אין לו שום משמעות ללא אמון. אנחנו מסכימים לקבל כסף מכיוון שאנחנו מאמינים שמאחורי אותו כסף (ללא קשר לצורתו), יש ערך מסוים. הערך שלו מתבטא בכך, שמישהו אחר יסכים לקחת מאיתנו את הכסף ולתת לנו מוצר או שירות תמורתו. על כן, כסף ואמון הם שני רכיבים השזורים זה בזה עוד משחר ההיסטוריה. התפיסות בהקשר זה השתנו עם הופעת הביטקוין (קידר, 2018).
הסיבות להופעת המטבע הווירטואלי הראשון, הביטקוין, נעוצות במשבר הפיננסי העולמי בשנת 2008 ולצד התערערות האמון במוסדות הפיננסיים המסורתיים, עת הופיע מאמרו של סאטושי נאקאמוטו (שזהותו עד היום אינה ברורה) שהציג כאמור את הביטקוין, מטבע וירטואלי וקריפטוגרפי המוגן באמצעי אבטחה (רשות ניירות הערך, 2018). הביטקוין כמו מטבעות אחרים שהופקו מאז, מאפשר לפרטים שונים ברחבי העולם, להמיר את הכסף המקומי והשביר שלהם בכסף שמאחוריו לא עומדת שום מדינה בזבזנית או שוחרת מלחמות, אלא רק חוקי הטבע של המתמטיקה (שלו, 2017). יחד עם זאת, למטבעות הקריפטוגרפים יש לא מעט בעיות יציבות במסחר כשיום אחד אתה יכול להיות מיליונר ויום למחרת לאבד את כל כספך (Khan, 2019). מכאן עולה השאלה, האם יכולה להתפתח כלכלת קריפטו בינלאומית מבוססת ואמינה שתאפשר את החלפת המטבעות המקובלים כיום, והיכן ישראל עומדת ביחס לכך?
