תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    הקשר בין פעילות גופנית בקרב ילדים הלוקים ב ADHD לבין מסוגלות עצמית ודימוי עצמי

    מחיר: 350.00₪
    מספר מילים: 7654
    מספר מקורות: 55
    סוג הקובץ: docx
    שנת הגשה: 2021
    סוג העבודה: עבודה סמינריונית
    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    הקשר בין פעילות גופנית בקרב ילדים הלוקים ב ADHD לבין מסוגלות עצמית ודימוי עצמי

    תוכן עניינים
    תקציר 2
    מבוא 3
    רקע ספרותי 4
    מסוגלות עצמית 4
    דימוי עצמי 5
    ADHD – הגדרות ומאפיינים 6
    ADHD- הגדרה ואטיולוגיה 6
    ADHD- מאפיינים ייחודיים 7
    ADHD – השלכות לימודיות וחברתיות 8
    מסוגלות עצמית ודימוי עצמי בקרב בעלי ADHD 9
    הקשר בין פעילות גופנית להפרעת קשב וריכוז 10
    פעילות גופנית ו-ADHD 10
    סוג הפעילות המומלצת 11
    שאלת המחקר 12
    מתודולוגיה 13
    כלי המחקר 13
    הליך המחקר 13
    תוצאות 15
    דיון ומסקנות 17
    ביבליוגרפיה 19
    נספחים 24
    נספח א' – שאלון 24
    נספח ב' – SPSS 26

    תקציר
    עבודה זו בדקה את הקשר בין הקשר בין פעילות גופנית בקרב ילדים הלוקים ב ADHD לבין מסוגלות עצמית ודימוי עצמי.
    המחקר נערך בקרב כ-30 משיבים, כולם מאובחנים כלוקים ב-ADHD. מחציתם של משתתפי המחקר הם גברים ומחציתם הן נשים. גיל המשיבים במחקר נע בין 12 ל-16 שנים, כאשר הגיל הממוצע של המשיבים הנו 15.2 עם סטיית תקן של 1.323.
    ממצאי המחקר הראו, שנמצא קשר מובהק, בין פעילות גופנית של הפרט לבין הדימוי העצמי שלו. כלומר, פרטים שדיווחו כי השתתפו בפעילות גופנית באופן תדיר יותר, נמצאו בעלי דימוי עצמי חיובי יותר. בנוסף ממצאי המחקרי הראו גם, כי נמצא קשר מובהק בין מידת הפעילות הגופנית של הפרט לבין רמת המסוגלות העצמית שלו. פרטים אשר דיווחו על ביצוע פעילות גופנית גבוהה יותר, נמצאו עם רמת מסוגלות גבוהה יותר.
    יחד עם זאת, במחקר לא נמצא הבדל מגדרי מובהק בדימוי העצמי בין בנים לבין בנות.

    מבוא
    הפרעת קשב וריכוז ADHD מוגדרת כמכלול של התנהגויות בלתי מסתגלות הנובעות מחוסר קשב או מאימפולסיביות ופעלתנות יתר. התסמינים להפרעה כוללים חוסר אכפתיות כלפי מטלות הקשורות בעבודה או בפנאי, תזזיתיות תמידית והתנהגויות אשר מפריעות לסדר התקין.
    נמצא שההפרעה נפוצה מאד וכ-5%-10% מהאוכלוסייה סובלים ממנה. כמו כן, בשנים האחרונות ישנה עלייה בשכיחות של הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות בקרב האוכלוסייה. מרבית בעלי הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות חשים תסכול רב בחייהם. הם משתדלים לסנן ללא הרף גירויים לא רלוונטיים על מנת לשמור על פוקוס ותפקוד תקין אולם פעמים רבות אינם מצליחים לסנן גירויים מסוימים ועקב כך נכנסים לתנודתיות ומצבי רוח משתנים ,שיוצרים אצלם תגובות עוינות כלפי סביבתם וגורמת לבידודם.
    החוויות השליליות יוצרות אצל בעלי ההפרעה מחשבות שליליות אוטומטיות שנוצרות בדרך של התניה ומקושרות גם לדברים ניטרליים לחלוטין. כך, ישנו פחד להתנסות בדברים חדשים מפחד להיכשל. תחושת השונות וחוסר היכולת, מובילה לדיכאון שהוא בעייתי ביותר שכן הוא מונע ניסיונות לנסות שוב ולפעול לפיתוח קשרים ולהתפתחות אישית. לצורך שיפור איכות החיים של בעלי ההפרעה, הוצעו מגוון נרחב של טיפולים.
    הספרות המחקרית גורסת, כי קיים קשר שלילי בין מידת המסוגלות העצמית לבין לקות ה- ADHD ((Rucklidge, 2008. כלומר פרטים הסובלים מלקות ADHD אינם ניחנים במסוגלות עצמית גבוהה. בנוסף מחקרים רבים מראים כי ילדים עם ADHD נוטים לתפיסה עצמית שלילית, בעיקר בשל רצף הכישלונות והאכזבות שהם חווים במהלך חייהם. ילדים עם בעיות קשב וריכוז בעלי סיכון מוגבר לדימוי עצמי שלילי, ופיתוח הערכה עצמית נמוכה ואכן, תסמיני הפרעת קשב וריכוז קשורים להערכה עצמית נמוכה (Edbom et al., 2008).
    מתוך כך אנו נבחן את הקשר בין הקשר בין פעילות גופנית בקרב ילדים הלוקים ב ADHD לבין מסוגלות עצמית ודימוי עצמי

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: