התערבות ממשלתית במגמות השוק: בעד ונגד
מעורבות ממשלתית בקידום פיתוח טכנולוגית בינה מלאכותית בסקטור הפרטי
תוכן עניינים
1. מבוא 2
2. רקע תיאורטי 4
2.1. התערבות ממשלתית – רקע 4
2.2. תהליכי מחקר ופיתוח 5
2.3. התערבות ממשלתית בפיתוח טכנולוגיות בסקטור הפרטי 6
2.4. חסמים וגורמים להתערבות ממשלתית בשוק הטכנולוגיה הפרטית 8
2.5. התפתחות טכנולוגיית ה-AI 9
2.6. חשיבות לאומית לטכנולוגיית AI 11
2.7. מעורבות ממשלתית בפיתוח טכנולוגיית AI 13
3. ביבליוגרפיה 17
מבוא
במהלך השנים הקרובות, בינה מלאכותית (AI) תפרוץ כטכנולוגיה מובילה, כאשר כבר כיום ישנן לא מעט חברות שעוסקות בפיתוח טכנולוגיה שכזו. הערך הכלכלי עבור החברות הפרטיות הוא ברור, אולם מדינות רבות נמצאות בחזית הפיתוח לצד החברות הפרטיות מתוך אינטרסים שונים. נכון לסוף 2018, 17 מדינות כבר הכריזו על אסטרטגיה כזו, חלקן בהשקעות של מיליארדי דולרים (Dutton, 2018). ממשלות בוחרות להיכנס לתחום הפיתוח הטכנולוגי גם כאשר המשמעות היא שחברות פרטיות מובילות את פיתוח הטכנולוגי בעיקר לאור הקשיים בהשקעות הון גדולות, כאשר תשתיות הפיתוח הן יקרות והשימוש בהן הוא רחב מידי עבור חברות בודדות ולכן מדינות שואפות להיות חלק מהתחרות על ההובלה הטכנולוגית הגלובלית בהשקעות. סיבה נוספת נעוצה בשחרור חסמים הקשורים לרגולציה והון אנושי.
טכנולוגיה מהווה כיום חלק אינטגרלי מהחיים המודרניים ואנחנו לא באמת יכולים להעריך כיצד חיינו היו מתנהלים ללא אותה טכנולוגיה. יחד עם זאת, עצם המונח 'טכנולוגיה', הוא אינו קל להגדרה. טכנולוגיה "נוצרת" במקומות שונים, כלומר ביחידות השונות של פירמה עסקית, במוסדות מחקר (מו"פ), במסגרות ביטחוניות ובמסגרות שלטון, ולמטרות שונות, בין היתר פיתוח יתרון תחרותי בפירמה עסקית ויצירה או שימור של יתרונות כלכליים, חברתיים וביטחוניים ברמת המשק (שטיבלמן, 2013). מדינת ישראל מכירה בכל היתרונות הללו ולכן היא עושה מאמץ גדול על מנת לעודד טכנולוגיה והשקעה בטכנולוגיה.
ישראל ידועה בעולם כ"אומת הסטארט-אפ" (start-up nation), בין היתר לאור היקף כמות חברות ההזנק שקמו במהלך השנים במדינה, האקזיטים שביצעו חברות ישראליות וכן מרכזי הפיתוח (המו"פ) הבין לאומיים הפועלים בישראל. מעמד חשוב זה הושג בין היתר בזכות תרבות עסקית אשר בבסיסה היא מעודדת חדשנות ונטילת סיכונים בקרב יזמים כמו גם האיכות האקדמית הישראלית, אך גם בזכות מדיניות של ממשלות ישראל אשר תמכו ביוזמות של חדשנות. מכיוון שכך, שותפות בין המגזר הממשלתי, האקדמי והעסקי הולידה במהלך השנים טכנולוגיות רבות חלקן פורצות דרך בתחומי המים, החקלאות, התקשורת, מדעי החיים, החלל ועוד (מתוך: דוח מבקר המדינה 2020).
חדשנות מבוססת בינה מלאכותית (AI) צפויה להיות במהלך השנים הקרובות המפתח לצמיחה כלכלית במדינות, בענפים ובחברות אשר יעמדו בחזית טכנולוגיה זו. על כן זה לא יהיה מפתיע שמדינות רבות כבר הכריזו על אסטרטגיית בינה מלאכותית לאומית תוך שהן פועלות לפיתוח תשתיות מחקר, הון אנושי מתאים ורגולציה תומכת. אחת השאלות שעולות בהקשר זה, הוא האם מדינת ישראל, שהייתה בין המובילות בגלי הטכנולוגיה הקודמים וחשבת גם כיום כאומת הסטארט-אפ, תשכיל לסלול את דרכה להובלה גם בטכנולוגיה הבינה המלאכותית (רשות החדשנות, 2019(.
העבודה הנוכחית תבדוק את הגורמים למעורבות ממשלתית בקידום פיתוח טכנולוגית בינה מלאכותית בסקטור הפרטי
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
