מפעל הפיס כגוף דו-מהותי: דין פרטי מול דין ציבורי והחבות על ההשלכות השליליות של תופעת ההימורים
תוכן עניינים
1. מבוא 2
2. סקירת ספרות 4
2.1. גוף דו מהותי 4
2.2. מפעל הפיס – רקע ופעילות 6
2.2.1. מישור הפעילות של מפעל הפיס 6
2.2.2. השלכות ההימורים על אוכלוסיות מוחלשות 9
2.3. מפעל הפיס כגוף דו-מהותי 12
2.4. ניתוח השוואתי 14
2.5. הטלת חובות על מפעל הפיס על מנת לצמצם את ההשלכות השליליות של הימורים 16
2.6. ביקורת – תובנות לצורך הסקת מסקנות ודין רצוי 18
3. דיון 20
4. מסקנות 22
5. ביבליוגרפיה 23
מבוא
אין ישראלי שאינו מכיר באופן מיטבי את עולם ההימורים בישראל, בעיקר את מוסדות הטוטו והלוטו. רבים מאתנו התנסו במילוי טופסי הימורים תוך שאנחנו מפנטזים וחולמים כיצד ייראו חיינו לאחר שנזכה בפרס הגדול. עבור מרבית המשתתפים במשחקי המזל בישראל, מדובר בהתנהלות סבירה, אולם עבור אחרים, עלולים אפילו משחקי המזל הפשוטים ביותר, להיות הרי גורל.
הימורים נחשבים לתופעה ותיקה במיוחד, ולאחד הפולחנים האנושיים הוותיקים ביותר של המין האנושי. תגליות ארכיאולוגיות שונות לצד ספרות עתיקה וחוקים קדומים, חשפו במהלך השנים משחקי מזל – לעיתים כאלו אשר צורפו להם פרסים, אשר שזורים במרחבי הזמן, ואשר בצורות שונות נכחו כנראה בכל תרבות ועת. הימורים הקשורים לספורט ותיקים כספורט עצמו. הימורים היו עברה פלילית אך פעילות פופולרית ברומא העתיקה. הרומאים נהגו להמר על קרבות גלדיאטורים ומרוצי כרכרות. למעט הרומאים, ברוב החברות הפרימיטיביות היו משחקי מזל, ורוב משחקי המזל המודרניים הם גרסה מתוחכמת של אותם משחקים ותיקים. המונח "פור" לדוגמה, מופיע לא מעט פעמים בתנ"ך, וכך גם חילק משה רבנו את הקרקעות לשבטי ישראל. הימורים והגרלות ניתן גם למצוא בברית החדשה, בה תוארו חיילים רומאים מטילים פור על מנת לזכות בגלימתו של ישו לאחר שזה נצלב.
בישראל קיים איסור הפעלת הימורים, אולם בדומה למקומות אחרים בעולם, גם במדינת ישראל הצעירה קם הצורך למנף את תחום ההימורים על מנת שבאמצעותו ניתן יהיה לגייס הון. כך נולד מפעל הפיס, כיוזמה של ראש העיר תל-אביב ושהכנסותיו הצפויות יוקדשו בעיקר להקים מוסדות בריאות. ואכן, באוגוסט 1951, חתם שר המשפטים על רישיון ההפעלה של מפעל הפיס, תוך שהוא מנפיק לארגון החדש היתר ייחודי לערוך הימורים שהיו עד לאותה העת אסורים לחלוטין על פי החוק.
ייעודו המרכזי של מפעל הפיס כפי שנקבע בתקנון ההתאגדות שלו, הינו בניית מוסדות חינוך ספורט ותרבות לרווחת הקהילה, כאשר מפעל הפיס הוא זה המשמש כגוף העיקרי המתקצב ומממן בניית כיתות לימוד, גני ילדים, אולמות ספורט, מרכזים לקשישים, מבני רווחה וקהילה, ספריות, גינות ציבוריות ועוד.
בישראל חל איסור הימורים, כאשר התכלית המרכזית לאיסור על משחקים אסורים היא להגן על החברה מהשפעותיה הרעות של תופעת ההימורים. העיסוק בהשלכות על הימורים לא החל בשנים האחרונות, אלא הופיע מיד לאחר הקמתו של מפעל הפיס. בפסק הדין בעניין סביצקי (1965), קבע בית המשפט העליון עמדה כנגד סוגיית ההימורים, תוך הטענה כי מטרתו של החוק היא למנוע את ניצולה המסחרי של הנהייה האנושית אחר הנגע שמוביל לדמורליזציה. עוד טען בית המשפט, כי מעבר לדיכוי השאיפה להתעשרות קלה, הרי שההסדר עליו קובע החוק הוא ב"שימת המכשול בפני עיוור, שבמקום שיוציא אדם את כספו למחייתו למחיית ביתו, מניח על קרן הצבי של המזל".
בשנת 2019, פורסם דו"ח הוועדה לטיפול, שיפור ובניית מערך הטיפול במכורים להימורים , שמצביע על עלייה בהיקף המכורים להימורים. מהנתונים עולה, כי לשליש מבין המהמרים קיים חוב כספי של מאות אלפי שקלים, גם לשוק האפור. בנוסף נמצא, כי ההתמודדות עם סוגיית ההתמכרות להימורים באמצעות ענישה אינו יעיל והוא אינו מסייע בשיקום המכורים, מכיוון שההתמכרות הינה מחלה ארוכת טווח אשר דרכי ההתמודדות עמה מתחילות במניעה ועד למתן מענה רפואי וטיפול סוציאלי מותאם ויעיל.
מפעל הפיס הוכר בפסיקה כגוף דו-מהותי, כלומר גוף אשר שמצד אחד מנוהל כגוף פרטי, ואילו מצד שני הוא בעל מאפיינים ציבוריים. כך למשל, מפעל הפיס הוא בעל מעמד ציבורי, יש לו זיקה חזקה לשלטון וכן עוצמה כלכלית ניכרת. על מנת שניתן יהיה להגן על אינטרס הציבור ועל זכויותיו חלים על מפעל הפיס דיני המשפט הפרטי, אולם לצדם, חלים גם עקרונות המשפט הציבורי.
מכאן עולה השאלה, האם ניתן להחיל חובות על מפעל הפיס לאור העובדה כי מדובר בגוף דו-מהותי, על מנת לצמצם את ההשלכות השליליות של ההימורים.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
