השפעת גובה שכר המינימום, דמי האבטלה וההעסקה במגזר הציבורי על רמת האבטלה בישראל
תוכן עניינים
1. מבוא 2
2. סקירת ספרות 3
2.1 שכר המינימום 3
2.2 תוצר לאומי גולמי 4
2.3 חסכון פרטי 5
2.4 מספר מועסקים במגזר הציבורי 5
2.5 ממוצע דמי האבטלה כאחוז מהשכר הממוצע במשק 5
2.6 האבטלה בארץ 6
2.7 השערות המחקר 7
3. שיטת המחקר 8
3.1 הגדרת המשתנים 8
3.2 איסוף הנתונים 9
3.3 עיבוד הנתונים 10
4. ממצאים 17
4.1 סטטיסטיקה תיאורית של משתני המחקר 17
4.2 בדיקת השערות 19
5. דיון 20
6. ביבליוגרפיה 21
1. מבוא
בשנים האחרונות התאפיינה רמת האבטלה בישראל בתנודתיות רבה, עליות מתונות לצד משברים, ירידות תלולות לצד יציבות (Fuchs & Weiss, 2018). באופן טבעי נקשרת האבטלה לפן החברתי במדינה, ועל כן היא מצויה במרכז הבמה הפוליטית, המדינית והכלכלית במדינה. פוליטיקאים חיפשו דרכים שונות בכדי להגיע להישגים בתחום, זקפו לזכות עצמם הצלחות על ידי הורדת רמת האבטלה, ובנו מצע פוליטי שהתבסס על מתן תוצאות בתחום זה (ישיב, 2000). בפני הממשלה תמיד עמדה הדילמה בין לדאוג לשכר ראוי למובטלים מצד אחד, ומצד שני להימנע ממצב שבו עובדים המשתכרים משכר מינימום יעדיפו להשתכר מדמי אבטלה, דבר שעלול לגרור הוצאות רבות מקופת המדינה. ככלל, עמדו בפני המדינה דילמות שונות לגבי סבסוד גיוס עובדים לתעסוקה, מיסוי שכר, מיסוי דמי אבטלה וקביעת שכר מינימום שכן כל צעד עלול להשפיע על שיעור האבטלה (גל, 2004). בעזרת התאמת המודל לנתוני המשק המקומי ניתן לקבוע כיצד ישפיעו הצעדים הללו על שיעור האבטלה.
