השפעת חשיבה קבוצתית על עמדות קונספירטיביות לגבי הקורונה - מחקר איכותני
תוכן העניינים
מבוא 1
סקירת ספרות 2
עמדות כלפי מדיניות הקורונה 2
חשיבה קבוצתית 4
חשיבה קבוצתית בקרב מתנגדי מדיניות הקורונה 5
שיטת המחקר 7
כלי המחקר 7
בחירת המרואיין 8
הליך המחקר 8
ניתוח הנתונים 9
ממצאים 9
דיון ומסקנות 14
רשימת מקורות 16
נספח א' - שאלות הראיון 19
מבוא
ארגון הבריאות העולמי הכריז על מחלת הקורונה כפנדמיה ב-11 במרץ 2020, לאחר שהתפשטה בכל רחבי העולם בעקבות ההתפרצות בסין בדצמבר 2019. בשלהי פברואר 2020 הגיע הנגיף לישראל וכמו ברוב העולם גם בישראל עלה הצורך בקביעת אסטרטגית מדיניות להתמודדות עם המשבר. המדיניות האסטרטגית שנקטה מדינת ישראל להתמודדות עם נגיף הקורונה כללה, בין היתר, סגרים (צור וכהן, 2021), חובת בידוד (קפלינסקי וצדיק, 2020) והפעלת אמצעי לחץ לחייב התחסנות (הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם, 2021).
המענה הראשוני של מדינת ישראל להתפשטות נגיף הקורונה במדינה היה הטלת סגר, שגרר אחריו עוד שני סגרים עד סוף שנת 2020, כיון שלא הצליחו לבלום את ההדבקה ובשל חשש מפני הדבקה וקריסה של מערכת הבריאות (צור וכהן, 2021). ההתפשטות המהירה של המחלה ושיעורי התמותה הגבוהים הובילו מדינות רבות ובתוכם מדינת ישראל לכפות חובת בידוד על יחידים שהיה קיים חשש שנחשפו לנגיף. מסוף ינואר 2019 נאסרו בהדרגה טיסות וכן כניסת תיירים מסין מקור ההתפרצות, ומעוד מדינות במזרח הרחוק ועם הופעת הקורונה בישראל באדם שחזר מאיטליה נאסרה כניסת תיירים לישראל גם משם. במרץ הורחבה חובת הבידוד הביתי לכל הישראלים שחזרו תוך שבועיים מכמה מדינות אירופה ונאסרה כניסת זרים ממדינות אלו לישראל. כך נכפה בידוד על עשרות אלפי אנשים שחזרו מארצות אלו. ב-9 במרץ יצאה הנחייה לפיה על כל ישראלי החוזר מחו"ל להיכנס לבידוד ביתי למשך 14 יום (קפלינסקי וצדיק, 2020). עוד ביצע משרד הבריאות פעולות לעידוד התחסנות, כגון: הסברה באמצעי התקשורת, במדיה החברתית והדיגיטלית ובכלים ממוקדים למגזרים מסוימים, ומאבק כנגד מידע כוזב שהופץ (Fake News), בעלות של מיליוני שקלים. בנוסף כחלק מאסטרטגיית היציאה מהמגפה קידם משרד הבריאות במסגרת כללי "התו הירוק", מדיניות המאפשרת כניסה והשתתפות בפעילות, למתחסנים ולמחלימים בלבד (הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם, 2021).
תקנות אלו וכן תקנות נוספות במסגרת תגובת המדינה למגפת הקורונה עוררו התנגדות בקרב חלק מהאזרחים (Kowalewski, 2020). ההתנגדות הובילה לעתים גם לפעילויות שנחשבות לקיצוניות ולא הגיוניות. בניסיון להסביר תגובות חריגות אלו הוצע להשתמש ברעיון החשיבה הקבוצתית (Forsyth, 2020). שאלת המחקר הנוכחי היא מהם דפוסי גיבוש העמדות כלפי הגבלות הקורונה בקרב מתנגדי התקנות והאם הם מושפעים מחשיבה קבוצתית?
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
