השפעת פעילות חברתית במסגרות הבלתי פורמליות במסגרת "הבית החם", על מצבו של התלמיד בבית הספר הפורמלי

השפעת פעילות חברתית במסגרות הבלתי פורמליות במסגרת "הבית החם", על מצבו של התלמיד בבית הספר הפורמלי

תוכן עניינים

תקציר 2
מבוא 3
סקירת ספרות 5
על חינוך פורמלי וחינוך בלתי פורמלי 5
רקע והגדרות 5
מאפייני החינוך בלתי פורמלי 6
החינוך החברתי בבית הספר ומחוצה לו 8
נוער בסיכון 10
בית חם לנערים (מט"ל) 12
שילוב בני נוער בסיכון במסגרת תוכניות חינוך בלתי פורמלי 13
מתודולוגיה 15
תוצאות 17
דיון ומסקנות 21
ביבליוגרפיה 23
נספח 25

תקציר
עבודה זו עסקה בשאלה, כיצד משפיעה פעילות חברתית במסגרות הבלתי פורמליות על מצבו של התלמיד בבית הספר הפורמלי? המחקר הנוכחי הוא מחקר איכותני. במסגרת המחקר נערכו ראיונות עם 3 נשות מקצוע מתחום החינוך: מחנכת, יועצת חינוכית ועובדת סוציאלית.
ממצאי המחקר מעלים, כי בין נשות המקצוע לא קיימת תמימות דעים באשר לשילוב של החינוך הבלתי פורמלי במסגרת החינוך הפורמלי. בנוסף נמצא, כי גם בנושא החשיבות של הפעילות הבלתי פורמלית וההשלכות על התלמיד, לא קיימת תמימות דעים, כאשר המחנכת למשל, כלל אינה בטוחה שיש בכך השפעה על היכולות הלימודיות של התלמידים.
יחד עם זאת בין משתתפות המחקר קיימת ההבנה, כי החיבור שבין הפעילות החברתית בחינוך הבלתי פורמלית לבין ההשתלבות בחינוך הפורמלי אצל נערים בסיכון הוא בעל ערך וחשיבות רבים. כמו כן נמצא, כי עבור כלל משתתפות המחקר מדובר במסגרת חשובה מאוד שמאפשרת השתלבות חברתית טובה יותר בבתי הספר עבור אותם הנערים (או נערות).

מבוא
בשנים האחרונות קיים עיסוק רב בפעילות החינוך הבלתי פורמלית הקיימת בישראל. החינוך הפורמלי מורכב באופן כללי מכלל שלבי החינוך (בתי הספר וההשכלה הגבוהה), ואילו החינוך הבלתי פורמלי כולל פעולות בקרב החברה והנוער ובתחומי חינוך והשכלה של מבוגרים. החינוך הבלתי-פורמלי מוגדר כמערכת של פעילויות חינוכיות מתוכננות, המתקיימות שלא בשעות הלימודים, ובדרך כלל גם מחוץ לכותלי בית הספר. המטרות של החינוך הבלתי פורמלי הן להוות חינוך משלים לחינוך הפורמלי תוך מתן סיוע לצעירים להגיע לגיבוש רוחני, דתי ופוליטי, כמו גם להקנות דפוסים נאותים לבילוי בזמנם הפנוי (זמיר ולסרי-רוש, 2013). בשנים האחרונות ניתן לזהות גם פעילות של חינוך בלתי פורמלי גם במסגרת החינוך הפורמלי. כך למשל, החינוך החברתי במסגרת הבית ספרית, הוא למעשה תחום בלתי פורמלי הפועל במסגרת החינוך הפורמלי.
החינוך החברתי בבית הספר מבוסס על תכנים המאפשרים הכנה לחיים באמצעות התנסות פעילה של התלמידים ולא רק מתוך לימוד תאורטי של אמונות, רגשות וידיעות (כלפון, 2015). למעשה ניתן לראות, כי בבתי הספר מתקיימות שתי מסגרות חינוכיות שונות במקביל, ואשר פועלות באופן המנוגד אחת לשנייה: הראשונה היא מסגרת לימודים פורמלית והשנייה היא מסגרת לימודים בלתי- פורמלית. שתי המסגרות משלימות זו את זו בתהליכי עיצוב דמות הבוגר ואת הבניית עולמו האישי בעולם הפוסט-מודרני. עצם קיומן של שתי גישות חינוכיות בו-זמנית במסגרת חינוכית אחת – מאפשר לפתח בקרב התלמידים כישורים ומיומנויות ייחודיים שישמשו אותם בחייהם כבוגרים בחברה מורכבת ודואלית, ולמעשה הם מתנסים במערכות חיים שונות במהותן ובהרכבן, כך שהן משלימות זו את זו (כלפון, 2015).
עבור ילדים ובני נוער בסיכון, מערכות החינוך הבלתי פורמליות מהוות את אחד הכלים החינוכיים המשמעותיים ביותר עבורם ואף יכולות להשפיע על שילובם כחלק מהפעילות החינוכית והחברתית בבתי הספר. השימוש במונח נוער בסיכון רווח היום בתאוריה ובפרקטיקה של העבודה החינוכית-טיפולית עם ילדים ונוער, אולם הקריטריונים להגדרת המילה 'סיכון' אינם קריטריונים אחידים והם תלויים בגישות שונות. גם תיאור ההגדרה אינו אחיד ומכיל בתוכו שלל מצבים לדוגמה: תת הישגיות בלימודים, נשירה מבית הספר, שימוש בסמים, התנהגות מסתכנת, עבריינות וכדומה (גרופר ורומי, 5201).
אחת המסגרות החשובות ביותר עבור נערים בסיכון היא מרכז הטיפול לנוער (מט"ל), או מה שמכונה "הבית החם". המרכזים מאפשרים לבני הנוער לשהות בשעות אחר הצהרים והערב במקום נורמטיבי ומוגן, וליהנות מפעילות בלתי פורמלית, בליווי של מבוגרים המרכזים לנוער נותנים מענה למספר צרכים: שיפור כישוריהם החברתיים של המשתתפים, שיפור הישגיהם הלימודיים ורכישת מיומנויות שונות באמצעות פעילויות וחוויות מגוונות; שמירה והשגחה על בני הנוער בשעות אחר הצהרים – פרק זמן בו ניכרת עלייה בביצוע התנהגויות סיכון ונפילת קורבן להתנהגויות מעין אלה (ארליך, לוי ונשיא, 2016). בנוסף, משמש הבית החם גם מסגרת חינוכית בלתי פורמלית אשר יכולה להשפיע על אופן השילוב החברתי של התלמיד בבית הספר הפורמלי. עבודה זו עוסקת בשאלה, כיצד משפיעה פעילות חברתית במסגרות הבלתי פורמליות על מצבו של התלמיד בבית הספר הפורמלי.