וויתור הבת על ירושתה במגזר הערבי בישראל

וויתור הבת על ירושתה במגזר הערבי בישראל

מגישה:

תוכן עניינים

1. מבוא 2
2. סקירה 4
2.1. דיני ירושה – הדין הישראלי 4
2.1.1. חוק הירושה-1965 4
2.1.2. חוק שוויון זכויות האישה 5
2.2. ויתור (הסתלקות) על ירושה – הדין הישראלי ותפיסת בית המשפט 6
2.3. הדין השרעי בירושה 8
2.4. מעמד האישה בסוגית הירושה בדין השרעי 10
2.5. ויתור על ירושה במגזר הערבי והבדואי 11
2.6. ניתוח הדילמה על פי תיאוריות פילוסופיות 14
2.7. חוות דעת אישית 15
3. סיכום 16
4. ביבליוגרפיה 18

1. מבוא
בחברות מוסלמיות שונות, הן במזרח התיכון והן באפריקה, וכן בחברה הערבית והבדואית בישראל, מוכרת פרקטיקה חברתית, לפיה בנות מוותרות על חלקיהן בעיזבון הוריהן לטובת אחיהן הגברים. למעשה, קיימת התנגשות בין המסורות המוסלמית והנוהג החברתי, לבין כללי המשפט הישראליים ואפילו הבינלאומיים בכל הנוגע לזכויות נשים בירושה. עבודה זו בודקת את הסוגיה המשפטית בנוגע לוויתור הבת על ירושתה במגזר הערבי בישראל וכן את תפיסת בית המשפט בעניין זה.
החקיקה המסדירה את דיני הירושה בישראל מעוגנת בחוק הירושה, תשכ"ה-1965 , אשר מגדיר גם את הכללים החקיקתיים בנוגע להסתלקות מירושה או מעיזבון. סעיף 1 לחוק הירושה קובע, כי "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו". בנוסף לחוק הירושה, גם תקנות הירושה מגדירות את התנאים והכללים להסתלקות מירושה.
החקיקה והפסיקה המקובלת במדינת ישראל, בנוסף לעוצמת זכויות הנשים בישראל, עומדת בסתירה למסורת ולמנהג בחברה הערבית, כאשר מדובר בזכויות ירושה של נשים במגזר. ההסתמכות המשפטית של החברה המוסלמית מתבססת על חוקי השריעה, אשר מגדירים באופן שונה את דיני הירושה מהדין הישראלי. דיני הירושה המוסלמיים מורכבים משני רבדים שונים: המשפט המנהגי הערבי הקדם - אסלאמי והוראות הקוראן (השריעה). על פי כללי המשפט המנהגי הערבי, רק זכרים רשאים להיות יורשים, בעוד שנשים הודרו מן הירושה. למעשה, האסלאם אימץ את המשפט המנהגי, אך עידן אותו, על-ידי נורמות משפטיות-דתיות שנועדו לשפר את מעמדה של האישה.
הקונפליקט המשפטי שבו נמצאות נשים מוסלמיות בישראל, מציב אותן בסבך של ציפיות משפחתיות סותרות, דרך חוקי מדינה, חוקי הדת האסלאמיים, נורמות ומנהגים תרבותיים מקובלים. למרות שחוק הירושה הישראלי קובע לקיים חלוקה שוויונית בין יורשים, ואשר אינה מבחינה בין נשים לגברים, הרי שעבור הנשים המוסלמיות הוא אינו רלוונטי, מכיוון שנשים מוסלמיות רבות מסכימות להכפיף עצמן לחוקי השריעה.
בחלקה הראשון, סוקרת העבודה את הדין הישראלי בכל הנוגע לזכויות בירושה וכן את תפיסת בית המשפט את ההסתלקות מירושה. בחלקה השני, סוקרת העבודה את הדין שרעי בירושה ואת מעמד האישה בכל הנוגע לזכויות שלה בירושה דרך חוקרי השריעה. בחלקה השלישי, סוקרת העבודה את סוגיית הוויתור על הירושה והסיבות לכך. לבסוף, מקבלת העבודה גם נימה אישית בנוגע לזכויות הנשים בירושה וכן את התפיסה האישית את ההסתלקות בחברה המוסלמית.