ביה"ס למשפטים, האקדמית נתניה - מסלול בוקר
סמינריון מונחה בחברות
תאריך הגשה: 30/4/2024
תוכן עניינים
מבוא 3
רקע 4
חברה בע"מ (תאגיד) 4
אחריות חברה – תאגיד ויחיד 5
חובת הזהירות וחובת האמונים 6
תורת האורגנים 6
חובת הזהירות 7
חובת האמונים 8
השוואה בין משפט החברות הישראלי למשפט החברות האמריקאי והאירופי 8
הטלת אחריות אישית על נושאי משרה 9
סיכום 10
תאגידים משחקים תפקיד מרכזי בכלכלה ובחיי היום יום. עם זאת, מעמדם הבולט מעניק להם גם פוטנציאל לגרום נזק רב, במיוחד כאשר פעולות בלתי חוקיות נעשות בזדון ובחומרה ע"י נושאי משרה בכירים.
בשנים האחרונות אנו עדים למספר מקרים בהם חברות (תאגידים) גרמו לזעזועים בשוק הרחב וזאת עקב התנהלות מרושלת של עובדי החברה ואורגניה. פעולות כוזבות הכוללות מרמה, טיוח וניהול כושל במודעות, תוך התעלמות גורפת מאחריות תאגידית של כללי התנהגות אשר מטרתם לוודא שארגון מתנהל כ"אזרח" הגון, המתייחס כראוי למחזיקי העניין הסובבים אותו.
במהלך השנים האחרונות, תופעת המרמה בתאגידים הפכה לבעיה מרכזית בעולם ובישראל. תאגידים גדולים ומובילים, שתפקידם להוביל לצמיחה כלכלית וחברתית, לעיתים נמצאים מעורבים בפרשיות של מרמה והפרת אמונים, שפוגעות לא רק במשקיעים ובלקוחות אלא גם באמון הציבורי הרחב.
ב-2015 התגלתה פרשיית דיזלגייט, שהעלתה סערה בכל העולם נגד חברת פולקסווגן לאחר שנחשף שהחברה מנהלת מניפולציות בבדיקות זיהום האוויר. חשיפה זו באה לאחר שהתברר כי פולקסווגן התקינה במחשבי המכוניות שלהן, בעלות מנועי דיזל, תוכנה שהורידה באופן בלתי חוקי את רמות פליטת המזהמים כדי לעמוד בסטנדרטים הקיימים. מנכ"ל החברה באותה תקופה, הרברט דייס, יחד עם היו"ר האנס דיטר פואץ' והמנכ"ל הקודם, מרטין וינטרקורן, נאשמו בשיבוש פעולת השוק.
בשנת 2017, התרחשה שערורייה נוספת של חברת המתכת היפנית "קובה סטיל" - השלישית בגודלה ביפן, לאחר שזאת הודתה שעובדיה זייפו נתונים לגבי חוזק ועמידות כמה ממוצרי האלומיניום והנחושת שהיא מייצרת ואשר המשמשים בייצור מטוסים, רכבות וייתכן גם חלליות, במשך חמישה עשורים, פעולה מכוונת אשר סחפה 500 חברות שנפגעו משערוריית זיוף הנתונים בתעשיית המתכות ביפן. הפרשה החמורה השפיעה על 5% ממכירות מוצרי האלומיניום ביפן ועלות החלפת החלקים גרמה נזק התחלתי של 133 מיליון דולר לחברה ולתעשיה.
בתעשייה הישראלית אירעו מספר מקרים בהם מנהלים בכירים נתפסו עוברים על חוקי המשחק. אחד המקרים הבולטים קרה לפני מספר שנים כאשר חברת "טבע" נתגלתה מוכרת בארצות הברית תרופות לטיפול בכאבים כרוניים, שאותן אסרה ה-FDA לשווק לאנשים שאינם חולי סרטן. החברה לא רק שיווקה את התרופות אלא גם ניסתה להסתיר את הסיכונים הכרוכים בשימוש בהן. במהלך זה, "טבע" שילבה בקמפיין שיווקי רופאים מובילים שתרמו לאמינות התרופות מבחינה רפואית, בעזרת השתתפותם בסמינרים והרצאות שקידמו את התרופות בקרב הקהילה הרפואית.
אירועים אלו ודומים להם, מעמתים אותנו עם סוגיית אחריותם הפלילית של נושאי המשרה בחברות וכן את האחריות הציבורית של החברה בפרט. המערכת המשפטית נאלצת לחזור ולדון בהתמודדות עם פעילות עבריינית של גופים משפטיים, כאשר המגמה היא הרחבת אחריות המוטלת על נושאי משרה בכירים הן במישור הפלילי, והן במישור האזרחי.
אך האם חברה בע"מ יכולה לשמש כפרצה או כהונאה בה יכולים בעלי תפקידים בכירים, להסתתר אחרי מעשים לא חוקיים כנגד החברה? אילו השלכות משפטיות יהיו על חברות שמספקות מידע שקרי לציבור או לחברה אחרת? מהן הסיכונים הכלכליים והמשפטיים לחברות בעקבות מתן מידע שקרי או מוטעה לציבור והאם עסקי חברה התנהלו בדרכי מרמה, כאשר נושאי המשרה ביקשו לרמות ביודעין את נושאיהם הם ברי אחריות?
כיום מצויים בחוק החברות שני סעיפי חוק אשר מגדירים את הצורך בזהירות (סעיף 252) ואמונים (סעיף 254) מצד נושאי משרה ודירקטורים כלפי החברה והציבור. פגיעה בסעיפים אלו מקנה לבית המשפט אפשרות לדון בטוהר אותם נושאי משרה.
במסגרת עבודתי, ארצה לדון על בסיסו של סעיף 252 וכן סעיף 254 לחוק החברות, כאשר נושאי המשרה ביצעו עבירות ביודעין ובזדון. נושאי משרה אשר פעלו במירכאות כפולות, לטובת החברה כדי לשפר ולהגדיל את רווחיותה וכן למנוע הפסדים, אך עשו זאת בדרכים לא מקובלות אשר עוברות על סעיפים משמעותיים מחוק החברות.
בעבודתי אנו מבקשים לבחון את תרומתו ומהותו של סעיף 252 וסעיף 254 וכן את השלכותיו האפשריות על עולם הניהול הישראלי.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
