מבוא 1
נישואי תערובת כמדד לגבולות קבוצתיים 1
מבנה ההזדמנויות בשוק הנישואין 2
העדפות ואכיפה של נורמות אנדוגמיות 3
אנדוגמיה דתית והמקרה היהודי 3
חציית גבול או טשטושו 3
העברת זהות לדור הבא 4
יציבות הזוגיות המעורבת 4
סיכום 5
רשימת מקורות 5
נישואין בין בני קבוצות אתניות, גזעיות או דתיות שונות מעניינים את הספרות הסוציולוגית לא רק כתופעה דמוגרפית, אלא כמדד לעומק הגבולות שבין קבוצות: בחירת פרטנר היא ההחלטה האינטימית שבה ההשתייכות הקבוצתית נדרשת להכריע או להיסוג (Kalmijn, 1998). מכאן שעלייה בשיעורי נישואי התערובת נקראת לעתים כעדות להתרופפות הגבולות וירידה בהם כעדות להתחזקותם (Qian & Lichter, 2007). הקריאה הזו תלויה בהנחה שהשיעורים משקפים העדפות ולא רק הזדמנויות, והספרות חלוקה בדיוק עליה: היא מסבירה את השיעורים בשתי דרכים מתחרות, מבנה ההזדמנויות בשוק הנישואין מול העדפות ונורמות אנדוגמיות שסוכנים שלישיים אוכפים, ולכל אחת מהן משתמעות אחרת לשאלה אם נישואי תערובת מטשטשים את הגבול הקבוצתי או רק חוצים אותו (Alba & Nee, 1997).