תקציר 2
1. מבוא 3
2. לחץ 4
2.1. הגדרה 4
2.2. תכונות הלחץ 5
3. שחיקה 6
3.1. הגדרה 6
3.2. ממצאי מחקרים עיקריים לגבי שחיקה 7
4. קשר בין לחץ לשחיקה 9
5. פעילויות פנאי 11
6. קשר בין פעילויות פנאי ללחץ ושחיקה 12
6.1. תיאוריות פסיכולוגיות/חברתיות 12
6.2. קשרים בין תחומי החיים השונים המבוססים על
קונפליקט/תמיכה בית/עבודה. 13
6.3. חלוקת משאבים בין התחומים 15
6.4. ניתוק מהעבודה 16
7. השערות 18
8. שיטת מחקר 19
8.1. כלי המחקר 19
8.2. המדגם 19
9. ממצאים 22
9.1. בדיקת השערות 22
9.2. ממצאים נוספים 23
10. סיכום ודיון 24
11. בבליוגרפיה 26
שחיקה בעבודה היא תופעה בהיקף רחב הן מבחינת שיעור העובדים החווים אותה והן מבחינת היקף התחומים הפגיעים לשחיקה. שחיקה היא תשישות וירידה בתפקוד של עובדים הנגרמת כתוצאה מלחצים מתמשכים לאורך זמן, בין אם העובד מודע אליהם ומנסה להתמודד עמם ובין אם לאו. השחיקה נמדדת ע"י שלושה ממדים: תשישות, ציניות וירידה במסוגלות האישית. לשחיקה השפעה שלילית הן על העובד והן על הארגון.
כיוון שלחץ הוא הגורם העיקרי לשחיקה, שחיקה מושפעת מהגורמים השונים ללחץ כגון עומס יתר, אי בהירות וקונפליקט תפקידי (גורמים שליליים) ומהעדר אוטונומיה, תחושת משמעות וגמישות בתפקיד (העדר גורמים חיוביים).
כיוון שנמצא במחקרים קודמים כי לתחום הפנאי השפעה על תחום העבודה כך שעיסוק בפעילויות פנאי עשוי להפחית את תופעת השחיקה, נבדקו השפעות אלה בקרב מדגם של 81 עובדים ישראליים.
מתוצאות המחקר עולה כי לעיסוק בפעילויות פנאי השפעה מוגבלת על השחיקה: פעילויות פנאי חברתיות בלבד (בעיקר בילוי עם המשפחה) משפיעות על מימד המסוגלות בלבד. כמו כן נמצא כי קשר זה בא לידי ביטוי בקרב עובדים העובדים שעות שבועיות רבות (מעל 40).
הממצאים תומכים בגישת פיתוח המשאבים והיתרונות של Wayne et al. (2007) ובמודל ההעשרה עבודה/משפחה. כמו כן התוצאות מאששות את הטענה כי לפעילויות הפנאי יכולת ספיגת לחצים שמקורם בעומס עבודה.
המחקר סביב סוגיות השחיקה השונות התרבה בשלושת העשורים האחרונים – הגורמים לשחיקה (מדידת השפעת הגורמים השונים, חקר איכותני של המנגנונים), השלכותיה (על הארגון, על הפרט) ודרכים לפתרון או הקלה על התופעה. עם זאת, נראה שבשלהי העשור הנוכחי, תופעת השחיקה מוסיפה לגבות מחירים כבדים עבור פרטים וארגונים (Maslach, 2018). משום כך עדיין ישנה חשיבות רבה לאיתור הגורמים השונים המביאים לשחיקה, הגורמים השונים הממתנים אותה, ושיטות אפקטיביות למניעת שחיקה.
בד בבד, מגמה של עליה בחשיבות הפנאי עבור הפרט מתועדת במחקר. עליה זו באה לידי ביטוי בדגש שהפרט נותן לפנאי בחייו, והן בעליה יחסית לתחומי החיים האחרים: עבודה ומשפחה. בתחילתה של האצת התפתחות הטכנולוגיה הייתה ציפייה להפחתת שעות העבודה והגדלת שעות הפנאי, אולם ציפיות אלה התבדו (Clark, 2007).
על פי גישות פסיכולוגיות-חברתיות (שיפורטו בגוף העבודה) תחומי החיים השונים מעורבים זה בזה ומשפיעים זה על זה. מסיבה זו מעניין במיוחד לבדוק את קשרי הגומלין בין פעילויות הפנאי לבין השחיקה בעבודה, במטרה לראות האם עיסוק בפעילויות פנאי משפיע על השחיקה בעבודה באופן שלילי.
מבנה העבודה הוא כדלהלן: ראשית יוגדרו המשתנים, הלחץ והשחיקה – המשתנים התלויים והקשר ביניהם, ופעילויות הפנאי – המשתנה הבלתי-תלוי. לאחר מכן יסקרו ממצאי המחקרים השונים לגבי הקשרים בין משתנים אלו, ומשתנים קרובים שיש יסוד מוצק להניח שמתפקדים באופן דומה, כאשר על סמך סקירה זו מנוסחות את ההשערות. אחרי הסקירה יתואר המחקר: שיטת המחקר וממצאי המחקר, ולבסוף, על רקע ממצאי המחקרים הקודמים והתיאוריות שהוצגו בסקירה, דיון בממצאי המחקר ומסקנות.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
