תפיסות של צעירות דרוזיות ביחס לאורח חיים בריא והשימושים שהן עושות באמצעי התקשורת על מנת לצרוך ידע בנושא אורח חיים בריא

תפיסות של צעירות דרוזיות ביחס לאורח חיים בריא והשימושים שהן עושות באמצעי התקשורת על מנת לצרוך ידע בנושא אורח חיים בריא

תוכן עניינים

תקציר 2
מבוא 3
רקע תיאורטי 4
תזונה בריאה ואורח חיים בריא 4
השפעת המצב הבריאותי על בחירת אורח חיים בריא 5
השפעת התרבות על הרגלי התזונה של האדם 6
השפעת התרבות בחשיפה הביתית לתזונה 7
השפעת התקשורת והמדיה על הרגלי צריכת המזון של האדם 8
מתודולוגיה 10
המחקר האיכותני 10
משתתפי המחקר 10
כלי המחקר 11
הליך המחקר 11
אתיקה 12
ממצאים 13
דיון ומסקנות 20
ביבליוגרפיה 22
נספחים 24
נספח א' – שאלון 24
נספח ב' – ראיונות 25

תקציר
המחקר הנוכחי בחן כיצד נערות דרוזיות תופסות את הנושא אורח חיים בריא ומהם השימושים שהן עושות דרך התקשורת על מנת לצרוך מידע בנוגע לאורח חיים בריא. המחקר כלול ראיונות חצי-מובנים עם 6 צעירות מהמגזר הדרוזי.
ממצאי המחקר עולה, כי כלל משתתפות המחקר מגדירות את אורח החיים הבריא בשילוב של מספר גורמים, בין היתר שילוב של תזונה נכונה ופעילות גופנית. בנוסף נמצא, כי רוב המשתתפות סבורות כי למדיה באופן כללי יש השפעה על ניהול אורח חיים בריא, בין היתר על ידי מידע שניתן לדלות מהרשת. אולם חלקן גם מציינות את האפקט השלילי של המדיה באופן כללי והמדיה החברתית בפרט על בחירת אורח חיים בריא, בעיקר לאור החשיפה לסרטונים או למידע שיכול לספק תובנות שליליות לבנות צעירות ונערות.
מהמחקר עולה גם, כי המשתתפות מציבות מטרות על מנת לשמור על אורח חיים בריא. יחד עם זאת חלקן מציינות גם כי קיים קושי לעמוד במטרות האלו, בעיקר לאור העיסוקים הרבים והעובדה כי הן מתגוררות בבית וחשופות לאוכל הביתי שלרוב הוא עתיר שומנים. כמו כן נמצא, כי קיימים לא מעט קשיים הנובעים מסביבת החיים המקשים על היכולת לשמור על אורח חיים בריא. בין היתר מדובר בעובדה שהן מתגוררות בבית ההורים ואין להן שליטה על האוכל, או בין אם מדובר בעומס של החיים עצמם כמו לימודים ועובדה הדורשים מהן מוטיבציה אישית להמשיך ולשמור על אורח חיים בריא. יחד עם זאת חלקן דווקא מציינות כי קיים סיוע בבית מצד בני המשפחה שעוזר להן לשמור לפחות באופן חלקי על אורח חיים בריא. בנוסף נמצא, כי קיימת חשיבות בניהול אורח חיים בריא מכיוון שהוא מספק תחושה טובה ובריאות טובה.

מבוא
תזונה בריאה מסייעת בהגנה מפני תת תזונה על כל צורותיה ומהווה בסיס לבריאות והתפתחות. היא גם מסייעת במניעת מחלות שאינן ניתנות להידבקות, כולל סוכרת, מחלות לב וכלי דם, כמה סוגי סרטן ומצבים אחרים הקשורים להשמנת יתר. תזונה לא בריאה היא אחד הסיכונים העולמיים המובילים לבריאות. פיתוח תזונה בריאה מתחיל בשלב מוקדם בחיים עם הנקות ויוזמות חינוכיות לילדים צעירים ולהורים. יתרונות אלה באים לידי ביטוי בתוצאות חינוכיות גבוהות יותר, בפריון ובבריאות לכל החיים.
יש שיגידו כי תרבות היא זאת הקובעת העיקרית של מה שאנו אוכלים, אנו יודעים כי מזון בריא זהו מזון העונה על צורכי האנרגיה והחומרים של הגוף, אך אופי צריכתו קשורה על ידי מגוון גורמים גאוגרפיים, חברתיים, פסיכולוגיים, דתיים. נוכל להגיד כי המחקר התזונתי הוא גם מחקר בין תרבותי. מזונות שנבחרו, שיטות אכילה, הכנה, מספר הארוחות ביום, זמן האכילה וגודל המנות שנאכלו מהווים מזון אנושי והם חלק משולב של דפוס תרבותי קוהרנטי שבו לכל מנהג ותרגול יש חלק. הרגלי מזון באים לידי ביטוי ומתוחזקים משום שהם התנהגויות מעשיות או בעלות משמעות סמלית בתרבות מסוימת. לתרבות הארוחות המשפחתיות בבית יש קשר לצריכת מזון בריא (de Wit et al., 2015). במחקר אחר שערכו ניומן ואחרים נמצא, כי תדירות הארוחות המשפחתיות נקשרה באופן חיובי לדפוס בריא יותר של מזון, בנוסף ארוחות משפחתיות קשורות לתזונה בריאה יותר בקרב ילדים ובני נוער (Newman et al., 2015).
הבחירה בתזונה בריאה קשורה גם למדיה ולמדיה החברתית. פילדהאוס (Fieldhouse, 1995) מצא, שככל שילדים מתבגרים הם נחשפים לחוויות ונקודות מבט מגוונות ולהשפעות מרובות חלקן מהתקשורת והמדיה. באופן כללי המחקר בתחום מצביע על השפעת המדיה על צריכת מזון. במחקר שערכו סימאונה וסקרפטו (Simeone & Scarpato, 2020) נמצא, כי מידע מהמדיה חברתית מקושר להתנהגות צריכת מזון שלא ברת קיימא.
שאלת המחקר: איך נערות דרוזיות תופסות את הנושא אורח חיים בריא ומהם השימושים שהן עושות דרך התקשורת על מנת לצרוך מידע בנוגע לאורח חיים בריא.