תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    אחריות אורגן ותאגיד במניעת הטרדה מינית

    תחום / תואר:
    מחיר: 219.00₪
    מספר מילים: 9235
    מספר מקורות: 50
    סוג הקובץ: docx
    שנת הגשה: 2023
    שם המוסד האקדמי: אוניברסיטת בר-אילן
    סוג העבודה: עבודה סמינריונית
    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    אחריות אורגן ותאגיד במניעת הטרדה מינית

    תוכן עניינים

    מבוא 3
    הטרדה מינית 5
    הטרדה מינית בתאגיד 8
    הטרדה מינית במקום העבודה היבטים פליליים 11
    הטרדה מינית במשפט המשווה האמריקאי והאנגלי 12
    אחריות נושאי משרה להטרדה מינית במקום העבודה 14
    אישיות משפטית נפרדת ותורת האורגנים 15
    חובת הזהירות 18
    כשל בפיקוח של דירקטורים על הציות לחוק 22
    משפט משווה אמריקאי 25
    סיכום 27
    ביבליוגרפיה 28

    מבוא

    בהתאם למוגדר בחוק, הטרדה מינית מהווה פעולה בעלת אופי מיני הכוללת בין היתר סחיטה באיומים, מעשים מגונים, הצעות בעלות אופי מיני, התייחסות מבזה או משפילה ועוד. כמו כן, כפי שמוצג בלשון החוק, מקרים אלו מהווים עבירה פלילית ועוולה אזרחית כאחד - משמע, עבירה עליהן מקנה לנפגע או הנפגעת לדרישת פיצוי או הגשת תלונה על התוקף. בסיסה של עבירה זו, נודעה עוד בימי בראשית בתקופתו של יוסף במצריים. יוסף אשר עבד אצל סריס פרעה, פוטיפר, הוטרד על ידי אשת מעסיקו סריס פרעה בצורה מתמדת ובתדירות גבוהה עד לכדי כך שזו "תפסה בבגדו" כפי שנאמר. לא רק שיוסף עצמו הוא זה אשר פוטר ואיבד את מקום עבודתו, הוא גם מצא עצמו בצינוק על לא עוול בכפיו. יחד עם זאת, אפשר לראות כי רק בעשורים האחרונים, עם כניסתן של נשים לשוק העבודה והקמתן של תנועות פמיניסטיות, הובא המושג לכדי תיקוף משפטי תחת הכותרת "הטרדה מינית" או בלעז "sexual harassment".
    בתרבויות שונות ישנן הגדרות משפטיות ומחקריות נבדלות לתופעת ההטרדה המינית במקום העבודה, אך המשותף לכולן מהבחינה המהותית היא התייחסות מינית בלתי רצויה בסביבה של יחסי כוחות בלתי שווים. בבסיסה, סביבת עבודה הינה מקור לאינטראקציות בין נשים וגברים גם יחד. אמנם אינטראקציות כאלה יכולות לטפח אחווה ואפילו מערכות יחסים רומנטיות, אך למרבה הצער הן יכולות גם להוביל למקרים של הטרדה מינית. האופי הנרחב של התנהגות בלתי הולמת זו יכול להוביל לתחושת פחד ואי נחת בקרב הקורבנות, ולחייב אותם לשנות את התנהגותם. האופי ההיררכי של ארגונים רבים יכול להחריף את הנושא הזה, ולאפשר לבעלי עמדות סמכות לנצל את כוחם, במיוחד כאשר הכפופים להם תלויים כלכלית בהעסקתם.
    על פי נתוני משרד התמ"ת, נכון לשנת 2010, שיעור הנשים אשר חוו הטרדה מינית במקום העבודה עמד על 35-40 אחוזים כאשר שליש מתוכן חוו את ההטרדה בשנת 2010 בלבד. יתרה מכך, 35% מהמקרים התרחשו על ידי המנהל הישיר של הנפגעת, בעוד שרק 6% מההטרדות נעשו על ידי עמיתים במעמד נמוך יותר יחסית לנפגעות. עוד עולה מנתוני הסקר כי למעלה מ-10% מהמשיבות העידו כי הן מכירות לפחות עמיתה אחת שלהן למקום העבודה אשר הוטרדה וכי 40% מרגישות שמקום עבודתן אינו בטוח מפני מקרים של הטרדה מינית. מנתונים אשר נדלו על ידי משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים בשנת 2020, נראה כי לא רק שהתופעה רחוקה מלהיעלם, היא במגמת עליה. בסגר מדגמי שנערך בשנת 2018 נמצא כי למעלה ממחצית הנשים וכן חמישית מהגברים הוטרדו מינית, כאשר 6 מתוך 10 חוו זאת במקום עבודתם. כמו כן, נראה כי אחוז הפגיעות אשר בוצעו על ידי מנהל או אדם בעל מעמד גבוה יותר עלה מ-35% ל-44% בשמונה השנים הללו. נתונים שנאספו מארצות הברית, מראים מגמה דומה, כאשר 40-70 אחוז מהנשים חווים הטרדה מינית במקום עבודתם.
    התנהגות בלתי הולמת כזו משפיעה לא רק על האנשים המעורבים אלא גם פוגעת בארגון כולו. זה יכול לשבש את הדינמיקה של מקום העבודה, לעכב את הפונקציונליות הארגונית ולגרום לעומסים כספיים עקב חקירות, הליכים משפטיים ופניות פליליות פוטנציאליות. יתרה מכך, מהנתונים אשר הוצגו לעיל נראה כי שכיחות ההטרדה המינית במקום העבודה מכניסה אתגרים משפטיים מורכבים שמצטלבים בדיני חברות, דיני עבודה וממשל תאגידי. בלב האתגרים הללו עומדים הצעדים הרגולטוריים שמטרתם מניעה, כמו גם אחריות הפיקוח המוטלת על הנהלת החברה. בשל כך, עבודה זו תדון במספר נושאים מרכזיים: בפרק הראשון יוצג מבוא להטרדה מינית בכלליותה, כאשר זו תכלול בחינה של ההגדרות והמאפיינים של הטרדה מינית בישראל, התמקדות בהגדרות והמאפיינים של הטרדה מינית בתאגיד, בחינה של הטרדה מינית בשלושה מישורים- פלילי, אזרחי ומשמעתי ולבסוף, בחינה של משפט משווה מארצות הברית ואנגליה. בפרק השני, העבודה הנוכחית תבחן, בהינתן הטרדה מינית, את אחריות נושאי המשרה כאשר ההתמקדות של הפרק תהיה סביב ההגדרה של אישיות משפטית נפרדת ונושאי משרה בתאגיד, חובת הזהירות של נושאי משרה, בחינת הכשלים בפיקוח נושאי המשרה בציות לחוק, ולבסוף, בחינה של משפט משווה גם בהיבט זה. לסיכום אדון בממצאי העבודה ובמסקנות העולות ממנה.

    ad

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: