תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    הגבול הסובייקטיבי של תפיסת חווית ההטרדה המינית בהשוואה מגדרית, הן במקום העבודה והן בספרה הפרטית

    תחום / תואר: ,
    מחיר: 225.00₪
    מספר מילים: 8420
    מספר מקורות: 19
    סוג הקובץ: docx
    שנת הגשה: 2019
    סוג העבודה: עבודה סמינריונית
    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    הגבול הסובייקטיבי של תפיסת חווית ההטרדה המינית בהשוואה מגדרית, הן במקום העבודה והן בספרה הפרטית

    מגישות

    תוכן עניינים

    תקציר 2
    מבוא 3
    סקירת ספרות 5
    הטרדה מינית – הגדרה ורקע 5
    הטרדה מינית במקום העבודה 7
    הגורמים להטרדה המינית 8
    תפיסות ביחס לשוויון ותפקידים מגדריים 9
    הבדל מגדרי בתפיסת הנורמות בהטרדה מינית 10
    שיטה 12
    אוכלוסיית המחקר 12
    כלי המחקר 13
    הליך המחקר 13
    תוצאות 14
    דיון ומסקנות 17
    ביבליוגרפיה 20
    נספח – SPSS 22

    תקציר
    עבודה זו בוחנה, היכן עובר הגבול הסובייקטיבי של תפיסת חווית ההטרדה המינית בהשוואה מגדרית, הן במקום העבודה והן בספרה הפרטית.
    במחקר השתתפו בסך הכל 91 משיבים, מתוכם 45 משיבים שענו על השאלון שהתייחס לגברים, ו-46 משיבים שענו על השאלון שמתייחס לנשים.
    ניתוח ממצאי המחקר העלה, כי נמצא הבדל בין השתייכות למגדר לבין תפיסה מה יכול להיחשב כהטרדה. נשים, על פי הממצאים במחקר, נמצאו תופסות את מה שנחשב להטרדה מינית באופן מובהק יותר מאשר גברים. בנוסף נמצא, כי נשים דיווחו יותר מגברים על הטרדה מינית. באשר לשאלת מין התוקף, הממצאים העלו, כי בעוד עבור התנהגות נשית לא נמצא הבדל מובהק בין גברים לנשים והממוצעים שנתקבלו היו נמוכים יותר, הרי שעבור התנהגות גברים נמצא הבדל מובהק, כמו כן גם גברים וגם נשים נתנו לנעשה ציונים גבוהים יותר. ממצא נוסף שעלה מהמחקר גילה, כי ככל שאנשים מחוברים יותר להפנמת הנורמות החברתיות מגדריות ככה הם יתפסו פחות ופחות התנהגויות כמטרידות, הן במרחב הציבורי והן במרחב הפרטי.
    יחד עם זאת הממצאים במחקר העלו, כי לא נמצא הבדל בראיית התנהגות מטרידה במרחב פרטי או במרחב ציבורי, כאשר המשמעות היא, שהן גברים והן נשים רואים לא רואים שניתן לקבל הטרדה מינית מכל סוג שהיא במרחב כלשהו.

    מבוא
    בשנים האחרונות, עלתה הרגישות והמודעות לסוגיית ההטרדות המיניות הן מצד נשים והם מצד גברים. הקמפיין הציבורי #MeToo שעלה בשנה האחרונה וחשף את היקף תופעת ההטרדות המיניות, עורר לא מעט שאלות באשר היכולת של החברה להילחם בתופעות אלו.
    הטרדה מינית (Sexual Harassment), נחשבת להתנהגות בעלת אופי מיני, אשר יש בה כדי לפגוע באדם אחר. להטרדה מינית יכול שיהיה מניע מיני, אולם אפשר גם שהטרדה המינית תהיה גם שלא ממניע מיני, אלא רק אמצעי לפגיעה באדם אחר. ההטרדה המינית נחלקת למספר סוגים: הטרדה מילולית, הטרדה לא מילולית (רמיזות בשפת גוף או הצגת תמונות פורנוגרפיות), הטרדה פיזית וכן שילוב של הטרדות אלה. כמו כן, להטרדות מיניות דרגות חומרה שונות, והן עשויות להיות חד-פעמיות או מתמשכות, ולעתים אף להתקיים מדי יום ביומו (לוי, 2010).
    הטרדות מיניות יכולות להתרחש בכל מקום ובתוך כך במקומות העבודה. בישראל זה תחום ההטרדות המיניות להכרה רק באמצע שנות השבעים של המאה העשרים לאור פעילותן של תנועות פמיניסטיות והתערבותם של פעילים באיגודים מקצועיים שחתרו למניעת הטרדות מיניות בעבודה (תנועות שהחלו בארצות הברית במהלך שנות השישים). בשנת 1998 נחקק בישראל החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998 ,שמטרתו "לאסור הטרדה מינית כדי להגן על כבודו של אדם, על חירותו ועל פרטיותו, וכדי לקדם שוויון בין המינים".
    בעת האחרונה תופעת ההטרדות המיניות עלתה לכותרות מבחינה תקשורתית, דבר אשר משפיע באופן ישיר על השיח הציבורי. ניתן לראות דעות רבות ומגוונות וכן חוסר הסכמה ביחס לתפיסת התופעה בעיקר בהקשר המגדרי. מתוך כך, אנו רואות חשיבות רבה להבנת התפיסה הסובייקטיבית של שני המינים בנוגע לגבול הדק שבין חוויה נעימה לחוויה מטרידה. בנוסף, נרצה לבחון כיצד עמדות הפרטים משתנות כאשר לא מדובר רק בהטרדה של גברים כלפי נשים, אשר על פי רוב זוהי ההטרדה אשר ניתן לזהות באופן המובהק ביותר, אלא הטרדה של נשים כלפי גברים, דבר אשר פחות רווח ומדובר בחברה של ימינו.
    בספרות המקצועית ניתן לראות התייחסות רבה למאפייני ההטרדה המינית, גורמיה והשלכותיה על הפרט. מנגד, מצאנו כי קיים חוסר בהתייחסות לפער התפיסתי של ההטרדה בהקשר המגדרי והגורמים להיווצרותו. בנוסף, קיים חומר מחקרי רב אודות הטרדות של גבר אל מול אישה, אך אין עיסוק נרחב בסוגי הטרדות נוספות.
    מחקרים שונים מראים, שנשים נוטות להיות פחות סבלניות מגברים בכל הנוגע להטרדות מיניות כלפיהן. בנוסף נמצא, כי נשים מדווחות על הטרדות מיניות בתדירות גבוהה יותר מזו של הגברים. יתר על כן, נשים תופסות באופן רחב יותר כאשר מדובר בהתנהגות חברתית-מינית בלתי ראויה (Jones & Remland, 1992; Pryor, 1987; Rotundo et al., 2001; Wiener & Hurt, 2000; In: Russell & Trigg, 2004). נשים גם נמצאו כרגישות יותר בכל הנוגע להטרדות מיניות והן יודעות לזהות ביתר קלות התנהגויות לא נאותות וההגדרה של להטרדה מינית היא רחבה יותר מאשר גברים, ללא קשר אם בפועל הן יתלוננו על הטרדה מינית או לאו (Reilly et al. 1982; Bursik 1992; Cleveland & Kerst 1993; Powell 1986; Fitzgerald & Ormerod 1991; In: Vohlídalová, 2011). העובדה כי קיים הבדל מגדרי בתפיסה של נשים וגברים את ההטרדה המינית, נובעת בין היתר גם מהניסיון של כל אחד מהמגדרים והחוויות של את ההטרדות המיניות (Dziech & Weiner 1984; Paludi 1996; Kalof et al., 2001; In: Vohlídalová, 2011).
    עבודה זו בוחנת היכן עובר הגבול הסובייקטיבי של תפיסת חווית ההטרדה המינית בהשוואה מגדרית, הן במקום העבודה והן בספרה הפרטית.

    ad

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: