אפקט סטרופ כאמצעי לבחינת יכולות קוגניטיביות

אפקט סטרופ כאמצעי לבחינת יכולות קוגניטיביות.

הליך ההזדקנות, מתבטא, בין היתר, בדעיכה קוגניטיבית, או התדרדרות ביכולות הקוגניטיביות (Petersen et al., 2020). מקרה של דעיכה קוגניטיבית, היכולות הראשונות העלולות להיפגע הן המיומנויות הניהוליות, האחראיות על הקצאת קשב, תשומת לב ואינהיביציה, המשפיעות על תהליכים קוגניטיביים רבים כגון זיכרון, פתרון בעיות וקבלת החלטות (O'Sullivan et al., 2001).
על פני השטח, דעיכה קוגניטיבית באה לידי ביטוי לרוב בירידה בזיכרון. במחקרם על זקנה וקוגניציה, ומייחסים את הירידה באיכות זיכרון העבודה לירידה בשליטה על הקשב - כלומר במנגנונים שבאמצעותם המוח מנסה להגביל את העיבוד למידע שרלוונטי למשימה שעומדת לפניו באותו רגע (Milham et al., 2002).
על מודל זיכרון העבודה נכתב רבות (Christophel et al., 2018). למעשה מדובר באחד מהמודלים המשפיעים ביותר של זיכרון עבודה. המודל מתייחס הן ל"מחסנים" של זיכרון והן למיומנויות הניהוליות, שכן זיכרון העבודה כולל מערכת של פיקוח מרכזי, או של תשומת לב. מערכת זו שולטת בקלט ובפלט של שתי מערכות נפרדות, שהראשונה מביניהן היא הלולאה הפונולוגית, והשנייה היא הלוח החזותי-מרחבי. אלה נחשבות למערכות אחסון פאסיביות, כלומר מערכות הנעדרות יכולת לעיבוד הנתונים. המפקח המרכזי (central executive) הוא שאחראי על העיבוד האקטיבי של נתונים המאוחסנים בזיכרון העבודה ועל הקצאת קשב (McCabe, Robertson & Smith, 2005).
יכולת הפיקוח היא אחת מהיכולות הגבוהות, ואין עוררין על כך שהקצאת קשב היא מיומנות ניהולית חשובה. קשב וזיכרון עבודה הן פונקציות התלויות זו בזו, וחולקות מבנים עצביים רבים, כמו הקורטקס הפרה-פרונטאלי הדורסולטראלי.
לשם ההמחשה, זיכרון העבודה שומר ייצוגים של דרישות המשימה הנוכחית, וייצוגים אלה הכרחיים לתהליכי תשומת הלב שאחראיים על בחירת ייצוגים ופעולות הרלוונטיים למשימה, כך גם תשומת לב סלקטיבית פועלת להגבלת התכנים של זיכרון העבודה לייצוגים ופעולות הרלוונטיים למשימה. בנוסף, היא יכולה לסייע לקבוע סדר עדיפויות לזיכרון העבודה. התלות ההדדית של שני התהליכים ושל תפקודים קוגניטיביים אחרים כמו זיכרון לטווח ארוך, מקשה על הבנת האטיולוגיה של ליקויים קוגניטיביים הקשורים לגיל, ובייחוד מעל גיל 60 (Milham et al., 2002).