ההשפעה של הטכנולוגיה הרפואית והמעבר לאשפוזי בית על מצבם הבריאותי של קשישים ועל מצב מערכת הבריאות
תוכן עניינים
תקציר 2
מבוא 3
סקירת ספרות 5
הקשישים ומערכת הבריאות בישראל 5
מערכת הבריאות בישראל - רקע 5
מצב הקשישים בישראל 6
מצב הבריאות של הקשישים בישראל 7
המעבר לטיפול ביתי 9
זקנה והארכת תוחלת החיים 10
אוכלוסיית הקשישים בישראל 11
המהפכה הטכנולוגית ברפואה 13
שילוב טכנולוגיה רפואית בבתי הקשישים 15
יתרונות וחסרונות של הטכנולוגיה הרפואית ביחס לקשישים 16
יתרונות 16
חסרונות 17
תיאוריית החידושים של רוג'רס 18
דיון ומסקנות 21
ביבליוגרפיה 23
תקציר
עבודה מחקרית זו בדקה האם ובאיזו מידה שימוש בטכנולוגיה חדישה ומעבר לאשפוזי בית של קשישים עשויים לשפר את מצבם הבריאותי ואת מצבה של מערכת הבריאות?
בעשורים האחרונים עלתה תוחלת החיים באופן ניכר, אודות התפתחות רפואית וטכנולוגית, תוך הרחבת שכבת גיל הקשישים והיקפם באוכלוסייה. עבור אוכלוסיית הקשישים מדובר בחיים יותר ארוכים אך גם חיים עם יותר מחלות כרוניות. עבור מערכת הבריאות מדובר בנטל כלכלי ומקצועי לאור העובדה כי כל קשיש שחי יותר שנים צורך יותר שירותי בריאות ויותר ימי אשפוז. הפתרון הוא אשפוז ביתי. הרפואה המודרנית בשילוב של טכנולוגיה יכולים להפוך את האשפוז הביתי לנגיש יותר לקשישים, למנוע עומס על המערכת הרפואית, לשחרר רופאים ומיטות בבתי החולים, לאפשר לקשיש להיות מאושפז בביתו הפרטי ועדיין להיות מנוטר כל העת. נדמה, כי בשנים הקרובות יותר ויותר קשישים יאושפזו בביתם ויקבלו טיפול רפואי, אבחון וניטור דרך אפליקציות וטכנולוגיה מתקדמת.
מבוא
במדינת ישראל תוחלת החיים היא מהגבוהות במדינות המערב (OECD) והיא ממוקמת במקום השלישי מעט אחרי מדינות כמו שוויץ ויפן (סולברג, 2013). להתארכות תוחלת החיים יש לא מעט יתרונות, בעיקר חיוביים, אולם יש לה גם השפעות שליליות, בעיקר כאשר קשישים רבים צריכים לקבל טיפול רפואי והשגחה לאורך תקופה ארוכה מאוד. שיפורים טכנולוגיים ברפואה, התקדמות במניעת מחלות, היכולת לרפא מחלות זיהומיות, עלייה ברמת החיים, עלייה באיכות החיים, וירידה במוות של תינוקות, הובילו לעלייה בתוחלת החיים בישראל, כאשר לפני כ-80 שנה, עמדה תוחלת החיים בישראל על כ-60 שנים בממוצע, אולם מאז נוספו לישראלים כמעט כשני עשורים לתוחלת החיים (שבע, 2011). גם תוחלת החיים של קשישים נזקקי סיעוד התארכה ואף הכפילה את עצמה במהלך העשורים האחרונים. המשמעות מכך היא, שמשך התקופה במהלכה דרוש סיוע לנזקק הסיעוד, הפכה לארוכה יותר (חורב, קידר והרשקוביץ, 2011).
השינוי הדמוגרפי המתרחש בקרב מדינות רבות, בעיקר במדינות מערביות, מכונה "הזדקנות האוכלוסייה". תהליך זה טומן בחובו מספר רחב של מרכיבים, בין היתר הרחבה משמעותית של שכבת בני ה-65+בקרב האוכלוסייה הכללית, הפרת איזון בין-גילי שבאה לידי ביטוי ביחס התלות ועלייה בתוחלת החיים. המשמעות היא, כך התהוות שכבת גיל רחבה חדשה של בני 90-85 ומעלה (רון, הורוביץ, קידר וארבל-אלון, 2016). להרחבת אוכלוסיית הקשישים, יש משמעות רבה, בעיקר עבור מערכת הבריאות.
אחד מפתרונות הסיעוד המקובלים כיום, הוא הטיפול הביתי. עבור הקשישים, לעזיבת הבית יש משמעות רבה ואף קריטית בשונה מכל קבוצת גיל אחרת בחברה. עבור אדם זקן, המתנה ארוכה בחדר מיון ואשפוז בבית חולים מהווים גורמי סיכון להידבקות בזיהום, לנפילה, לתזונה לקויה, להפרעות שינה, למצבי דחק שונים, לדיסאוריינטציה ולהידרדרות תפקודית שתוצאותיה עלולות להיות מעבר מחיים עצמאיים בבית, לחיים מוגבלים יותר במסגרת מוסדית. לשהות במסגרת מוסדית בין אם מדובר במסגרת לטווח קצר או בין אם ארוך, יש השלכות משמעותיות על איכות חייהם של קשישים ושל בני המשפחה, לצד השלכות כלכליות משמעותיות על מערכות הבריאות והרווחה (רון, הורוביץ, קידר וארבל-אלון, 2016).
כאשר בוחנים היכן חיים בני 65 ומעלה, ניתן לראות כי 97% מהם מתגוררים בקהילה, בביתם או בדיור מוגן והיתר במוסדות. העמדה הרווחת היום בישראל ובעולם היא, שככל שניתן לטפל מתן שרות רפואי בבית לכלל הקשישים הזקוקים והמעוניינים בכך והימנעות מאשפוז כל עוד הדבר מתאפשר . במרכז הנייר נמצאת ההכרה בכך שקשישים חיים בשיווי משקל עדין בין אריכות ימים ובין השבריריות המאפיינת את הזקנה, על כן סביבת האשפוז עשויה להוות סביבה בלתי מיטבית לטיפול באדם זקן. באוכלוסייה המבוגרת בבית ובקהילה, כך ישתפר מצבו של האדם המבוגר (רון, הורוביץ, קידר, אלון, 2016).
כמערכת בריאות המציבה את ערך "המטופל כאדם במרכז" כאבן בוחן וכרעיון מוביל, מציעה חשיבה מתקדמת על מקום הטיפול המועדף עבור קשישים, זאת על מנת להימנע מגרימת נזק, לשמר את בריאותו , ולהיטיב עם האדם המבוגר ומשפחתו. עלינו לזכור כי לא פעם תמיכת בני המשפחה והמטפל המרכזי מהווה גורם מכריע ביכולת הקשיש להישאר בביתו ובקרב קהילתו.
כמו כן בזקנה, מרכיבי חיים בסיסים כמו בית, תזונה שאליה רגילים, הרגלי חיים וחברה, הם גורמים מכריעים בשימור הבריאות. ערעור של אלו עשוי להוות זרז להתדרדרות גופנית ונפשית. הסטת מרכז הכובד בטיפול בקשישים ממערך האשפוז אל הקהילה והבית נותן מענה לצרכים הייחודיים של שכבה זו ומאפשר למערכת הבריאות להיות בת קיימא אל מול השינוי הדמוגרפי הצפוי ( רון, הורוביץ , קידר , אלון ,2016 )
והשאלה העולה לפיכך, היא האם ובאיזו מידה שימוש בטכנולוגיה חדישה ומעבר לאשפוזי בית של קשישים עשויים לשפר את מצבם הבריאותי ואת מצבה של מערכת הבריאות?
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
