אוניברסיטת חיפה
הצעת מחקר
תשפ"ד, 2024
מבוא 1
בעיית המחקר 3
הצגה כללית של התופעה 3
מטרת המחקר 3
סקירת ספרות 4
מוטיבציה לשירות ציבורי 4
מוטיבציה בקרב עובדי השלטון המקומי 5
השערות המחקר 6
שיטת המחקר 7
אוכלוסיית המחקר ושיטת הדגימה 7
הליך המחקר 7
כלי המחקר 7
מגבלות המחקר 8
רשימה ביבליוגרפית 9
נספחים 11
נספח א' - שאלון לראיון עומק איכותני 11
איכותו של השירות הציבורי נשענת במידה רבה על האנשים המספקים אותו ועל נכונותם להשקיע מאמץ למען הציבור גם כאשר התגמול החומרי מוגבל. מתוך הכרה זו התפתח בעשורים האחרונים תחום מחקר ענף העוסק במוטיבציה לשירות ציבורי (Public Service Motivation, PSM), המתאר נטייה של פרטים להיענות למניעים המושרשים במוסדות ציבוריים ולפעול למען טובת הכלל (Perry, 2018). סקירות מקיפות של התחום מלמדות כי מדובר באחד המושגים הנחקרים ביותר במינהל הציבורי, וכי הוא נקשר באופן עקבי לשביעות רצון בעבודה, למחויבות ארגונית ולאיכות הביצוע (Belle & Cantarelli, 2018).
המחקר התיאורטי מדגיש כי מוטיבציה לשירות ציבורי אינה תכונה אישיותית קבועה אלא תוצר של תהליכי סוציאליזציה מוסדיים, המתעצבים בתוך הארגון הציבורי ומחוצה לו (Vandenabeele, 2007). היא כוללת ממד ערכי של הזדהות עם האינטרס הציבורי, ממד רגשי של חמלה ונכונות להקרבה עצמית למען הזולת (Vandenabeele & Jager, 2020). ביטוייה חורגים מגבולות מקום העבודה: עובדי ציבור בעלי מוטיבציה גבוהה נוטים להתנדב, לתרום דם וכסף ולהקדיש מזמנם לקהילה יותר מעמיתיהם במגזר הפרטי (Houston, 2006), והם אף נוטים יותר לדווח על ליקויים ועל התנהלות פסולה בארגונם מתוך תפיסה של אתיקה ציבורית (Brewer & Selden, 1998).
השלטון המקומי מהווה זירה מובהקת לבחינת המוטיבציה לשירות ציבורי. הוא הדרג הקרוב ביותר לאזרח, והעובדים בו חווים באופן ישיר ומיידי את תוצאות עבודתם בחיי התושבים. מחקר איכותני שנערך בקרב עובדי רשויות מקומיות מצא כי המשמעות שהם מייחסים לעבודתם היא המנגנון המרכזי המקשר בין המוטיבציה לשירות ציבורי לבין מחויבותם לתפקיד (Forte et al., 2022). בישראל אחראיות הרשויות המקומיות על אספקת שירותי חינוך, רווחה ותשתיות, ואיכות השירות שהן מספקות עמדה במוקד מאמצי שיפור ממוסדים מצד השלטון המרכזי (משרד הפנים, 2019). לצד זאת, סוגיית כוח האדם בשירות הציבורי בישראל, ובכלל זה היכולת למשוך עובדים איכותיים ולשמר אותם, מזוהה זה שנים כאתגר מערכתי (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2014).
מחקרים עדכניים מחדדים את חשיבותם של התנאים הארגוניים בשימור המוטיבציה. נמצא כי תמיכה ארגונית נתפסת מחזקת את המוטיבציה לשירות ציבורי ואת שביעות הרצון בעבודה, ואף ממתנת את השפעתן של דרישות עבודה גוברות בתקופות משבר (Lee & Na, 2024). במקביל, מטה-אנליזה נרחבת של מנבאי כוונות עזיבה בקרב עובדי ציבור מצאה כי שביעות רצון, מחויבות ארגונית ותמיכת מנהלים נמנים עם הגורמים החזקים ביותר המנבאים את הישארותם של עובדים בשירות הציבורי (Hur & Abner, 2024). עם זאת, רוב הידע המצטבר מבוסס על מחקרים כמותיים שנערכו מחוץ לישראל, ואף ההבחנה המושגית בין מוטיבציה לשירות ציבורי לבין מוטיבציה פרו-חברתית רחבה יותר טרם הוכרעה (Ritz et al., 2020). הידע על האופן שבו עובדי השלטון המקומי בישראל עצמם מפרשים את מקורות המוטיבציה שלהם נותר מצומצם.
עבודה זו מציעה מחקר איכותני שנועד לגשר על פער זה. מטרתה לזהות את הגורמים האישיים והארגוניים המעצבים את המוטיבציה לשירות ציבורי בקרב עובדי רשויות מקומיות בישראל, מתוך נקודת מבטם של העובדים עצמם, באמצעות ראיונות עומק חצי מובנים. ההצעה נפתחת בהצגת בעיית המחקר, שאלתו ומטרתו, ממשיכה בסקירת הספרות התיאורטית והאמפירית בנושא המוטיבציה לשירות ציבורי ובהקשר הייחודי של השלטון המקומי, ומסתיימת בתיאור שיטת המחקר המוצעת, כלי המחקר ומגבלותיו.
