בחינת הבדלים ברמות חרדה בין סטודנטים המאובחנים ב- ADHD לבין סטודנטים לא מאובחנים בתקופת הקורונה
תוכן עניינים
תקציר 2
מבוא 3
סקירת ספרות 5
הפרעות קשב וריכוז ADHD 5
הגדרה ואטיולוגיה 5
מאפיינים וסימפטומים 6
ADHD - מאפיינים ייחודיים 7
הפרעות קשב וריכוז ADHD אצל סטודנטים 8
חרדה 9
חרדה בתקופת הקורונה 10
חרדה אצל סטודנטים עם ADHD 11
מתודולוגיה 12
אוכלוסיית המחקר 12
כלי המחקר 12
הליך המחקר 13
תוצאות 14
דיון ומסקנות 16
ביבליוגרפיה 18
נספחים 21
נספח א' – שאלון 21
תקציר
המחקר הנוכחי עסק בבחינת הבדלים ברמות חרדה בין סטודנטים המאובחנים ב- ADHD לבין סטודנטים לא מאובחנים בתקופת הקורונה. במחקר השתתפו 62 משיבים, מתוכם 56.5% נשים והיתר- גברים. גיל המשיבים נע בין 21 ל-38, עם ממוצע 26.16. כ-44.6% מאובחנים כאנשים עם ADHD והיתר – לא. מבין מי שאובחן עם ADHD, כ-55.3% אינם נוטלים תרופות.
מתוצאות המחקר עולה, כי ההשערה לפיה יימצא קשר בין חרדה תכונתית וחרדה מצבית אצל סטודנטים מאובחנים ב ADHD לבין סטודנטים שלא מאובחנים ב ADHD- לא אוששה. כלומר, לא נמצא קשר מובהק בין חרדה מצבית ותכונתית גם אצל סטודנטים הלוקים ב-ADHD וגם עבור סטודנטים שאינם לוקים ב-ADHD.
מבוא
במהלך דצמבר 2019 התפרץ בסין נגיף הקורונה (SARS-Co-2), המוכר גם כמחלת הCOVID-19. כבר ממחצית פברואר 2020 החל הנגיף להתפשט במהירות מסין אל מדינות אחרות, ובתחילת אפריל 2020 התפשט כבר אל למעלה מ-200 מדינות ברחבי העולם. הנגיף הגיע לישראל במהלך מרץ 2020. תסמיני המחלה מופיעים ברוב המקרים בתוך תקופה של עד 14 ימים, כאשר בתקופה זו נשאי הנגיף עשויים להדביק אנשים נוספים, ולכן קצב התפשטות נגיף הקורונה הוא מהיר יחסית (קפלינסקי וצדיק, 2020). משבר הקורונה הוביל למגוון רחב של בעיות בבריאות המנטלית של אנשים, בין היתר גם תחושות של חרדה (Kroska, Roche, Adamowicz & Stegall, 2020).
מחקרים שונים (Ozdin & Ozdin, 2020) הצביעו על כך, שלמשבר הקורונה אפקט שלילי על החברה באופן כללי, ועל הבריאות המנטלית. מאפייני המחלה, ההידבקות והסימפטומים, לצד המדיניות הממשלתית של מדונות רבות בעולם, בעיקר מדיניות הסגרים והריחוק החברתי, משפיעים על הפרטים בחברה ועל מצבם הנפשי. אירועים טראומטיים יכולים להשפיע באופן שלילי על תחושתם של אנשים. ממדי המגפה והתפשטותה, כמו גם העובדה שמרבית האנשים נדרשו להישאר בבית, הוביל לצמצום הקשרים החברתיים כאשר אחד הסימפטומים לכך הוא בעלייה בהיקף החרדה של אנשים (Torales et al., 2020; In: Ozdin & Ozdin, 2020). דוגמה להשפעות של מגפות אחרות ניתן לראות מתקופת מגפת ה-SARS שהתרחשה לפני כעשור וחצי, היקף תחושת החרדה המדווחת של אנשים עמדה על בין 10% ל-18% מכלל האוכלוסייה (Wu et al., 2005; In: Ozdin & Ozdin, 2020).
חרדה היא תחושה פנימית של מתח היכולה להתעורר גם אם אין כל איום מוחשי הנראה לעין. החרדה היא למעשה "זיוף" של מנגנון הפחד. חווית הפחד מופנית לגירוי מסוים, בעוד חווית החרדה היא כוללנית ומופשטת יותר. הפרעת חרדה מעוררת סבל רב ופוגעת בתפקוד היומיומי שלנו (Perrotta, 2019). סטודנטים נמצאו במחקרים שונים כלוקים בתחושת חרדה גבוהה יותר (Prevatt et al., 2015). בנוסף, המחקרים גם מצביעים על ADHD כגורם שמעלה את הסיכון לחרדה, גם אצל סטודנטים.
במהלך השנים, יותר ויותר סטודנטים אובחנו כלוקים בהפרעות קשב וריכוז (ADHD) ואשר לומדים במוסדות להשכלה גבוהה (Weyandt et al., 2017). שכיחות הסטודנטים הלוקים ב-ADHD מוערכת כיום בין 2% ל-8% (DuPaul et al., 2009; In: Musso & Gouvier, 2014).
הפרעת קשב וריכוז ADHD מאופיינת גם בתחלואה נלווית. כך למשל, ההפרעות הנלוות השכיחות ביותר כוללות בין היתר: לקויות למידה, הפרעת התנהגות, הפרעות במצב הרוח, הפרעות חרדה, הפרעות שינה והפרעות טיק. בנוסף, מאפייני ADHD כוללים רמות פעילות גבוהות, קושי בתשומת לב, התנהגות אימפולסיבית, קושי בהשלמת מטלות מסוימות, קושי בעמידה בחוקים ותקנות וקשיים חברתיים ועוד (Instanes et al., 2018).
מתוך כך, המחקר הנוכחי יעסוק בבחינת הבדלים ברמות חרדה בין סטודנטים המאובחנים ב- ADHD לבין סטודנטים לא מאובחנים בתקופת הקורונה.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
