מסרים בפרסום – השפעת מסר הומוריסטי על אפקטיביות של קמפיין פרסומי של נגיף הקורונה

מסרים בפרסום – השפעת מסר הומוריסטי על אפקטיביות של קמפיין פרסומי של נגיף הקורונה

תוכן עניינים

מבוא 2
השערת המחקר 2
שיטת המחקר 3
רקע תיאורטי 3
אמון הציבור 3
השפעת עיצוב המסר על התנהגות צרכנית 3
הומור – רקע 5
מסר הומוריסטי בפרסום 6
סיכום 7
ביבליוגרפיה 8

מבוא
בסוף חודש דצמבר 2019 התפרץ בסין נגיף הקורונה (SARS-Co-2), המוכר גם כמחלת ה-COVID-19. כבר ממחצית פברואר 2020 החל הנגיף להתפשט במהירות מסין אל מדינות אחרות, ובתחילת אפריל 2020 התפשט כבר ליותר מ-200 מדינות ברחבי העולם. תסמיני המחלה מופיעים ברוב המקרים בתוך תקופה של עד 14 ימים, כאשר בתקופה זו נשאי הנגיף עשויים להדביק אנשים נוספים, ולכן קצב התפשטות נגיף הקורונה הוא מהיר יחסית (קפלינסקי וצדיק, 2020). בישראל, משבר הקורונה שהחל כבר במהלך חודש במרץ 2020 ונמשך גם היום, גבה מהחברה הישראלית לא רק מחיר בריאותי כבד, אלא גם מחיר כלכלי משמעותי (אבן ועמיתיו, 2020). על מנת להאט את התפשטות נגיף הקורונה, נקטו מאז חלקו השני של חודש מרץ 2020 בישראל כמו גם ברוב המדינות המפותחות במדיניות של סגר כמעט מלא שכלל הגבלות תנועה על אזרחים והגבלות על פעילות עסקית וחברתית באמצעות צווי ותקנות "שעת חירום" (אקשטיין, מנחם-כרמי וסומקין, 2020). על מנת להצדיק את הסגרים וההגבלות הקשות על הציבור ובעיקר על מנת למגר את הקורונה, נדרש הציבור לשתף פעולה עם ההחלטות אולם בפועל הציבור התקשה לא פעם ליישמם. בקיץ 2020 יצאה לשכת העיתונות הממשלתית יחד עם משרד הבריאות בקמפיין הומוריסטי שהוביל הסטנדאפיסט ישראל קטורזה, שקרא לעמוד בהנחיות, לעטות מסיכה ולהימנע מהתקהלויות מיותרת. הבחירה במוטיב של הומור נועד לקדם את המסר ולייצר בולטות, בעיקר כאשר מדובר בכל מה שקשור לקורונה. מתוך כך, העבודה תבחן את האפקטיביות של הקמפיין הפרסומי ההומוריסטי שמוביל הקומיקאי ישראל קטורזה עבור משרד הבריאות בנושא הקורונה, על אמון הציבור. שאלת המחקר: הקשר בין מסר הומוריסטי בקמפיין פרסומי לבין האפקטיביות של קמפיין הקורונה של משרד הבריאות