"גלאט כושר" – תפיסות של נשים חרדיות את ההשתתפות בספורט הישגי

"גלאט כושר" - תפיסות של נשים חרדיות את ההשתתפות בספורט הישגי

מגישה:

תוכן עניינים

תקציר 2
מבוא 3
סקירת ספרות 4
העיסוק בספורט הישגי 4
השתתפות נשים בספורט הישגי 5
העיסוק בספורט בחברה החרדית 6
ספורט במקורות היהודים 6
פעילות ספורט יהודית בעת החדשה 7
השתתפות נשים חרדיות בספורט הישגי 9
שיטה 10
כלי המחקר 10
אוכלוסיית המחקר 11
הליך המחקר 12
תוצאות 13
דיון ומסקנות 17
ביבליוגרפיה 19
נספחים 21
נספח א' – שאלון 21
נספח ב' - ראיונות 22

תקציר
עבודה זו בדקה את התפיסה של נשים חרדיות באשר להשתתפות בספורט הישגי. בנוסף בדקה העבודה את הגורמים להשתתפות/אי-השתתפות בספורט, הקשיים ההלכתיים והחשיבות מבחינתן של פעילות ספורט. במחקר השתתפו 6 נשים חרדיות. המחקר נערך באמצעות ראיונות עומק חצי מובנים.
ממצאי המחקר העלו, כי לא קיימת תמימות דעים באשר להשתתפות של נשים חרדיות בספורט הישגי. חלקן גורס כי מדובר בתופעה חיובית שרק צריכה להתגבר, ואילו חלקן גורס כי זה פחות מקובל בחברה החרדית ויש להבדיל בין פעילות ספורט בשעות הפנאי שהיא הרבה יותר מקובלת לפעילות של ספורט הישגי שהיא כבר משהו אחר לגמרי. בנוסף ממצאי המחקר מצאו גם, כי קיימים קשיים ומגבלות בהשתתפות בפעילות ספורט הישגי. חלק מהטענות קשורות להפרדה בין גברים ונשים, חלק בנוגע להשתתפות בתחרויות שבהן יש חילונים ואף בעיתוי התחרויות. יחד עם זאת חלקן גם אופטימיות באשר להיקפי המשתתפות וכי מדובר בתהליך שיש לעשות ובמגבלות שיש צורך להסירן.
יחד עם זאת ממצאי המחקר מצאו כי לתפיסתן החברה החרדית עוברת שינוי בתפיסה של השתתפות בספורט. השינוי נובע הן משינויים חברתיים במגזר והן בעליה במודעות באשר לחשיבות של השתתפות בפעילות ספורט.

מבוא
שינויים חברתיים שהחלו בתהליך הדרגתי, הכוללים בין היתר גידול דמוגרפי, פיתוח שירותי פנאי חרדים ייעודיים, התאמת תשתיות (לדוגמת הקמת מתנסים עבור הציבור החרדי) וכן בעלות הולכת וגדלה על כלי רכב פרטיים, נולדה תרבות פנאי חרדית, גם בהקשר של פעילות ספורט (הורביץ, 2016).
בין החוקרים קיימת תמימות דעים באשר לחשיבות העיסוק של נשים בספורט ואת תרומתו להיבטים רחבים יותר הנוגעים באיכות חייהן ובשילובן החברתי, ובכלל זה בריאותן הערכתן העצמית ואף העצמתן (דיסקין, 2002; דו"ח מבקר המדינה לשנת 2012; בתוך: מזרחי, 2013). יתר על כן, על פי החוקרים קיימת ההנחה, כי מעמדה של האישה בספורט משקף לא אחת גם את מעמדה בחברה כולה (מזרחי, 2013).
בשנים האחרונות יותר ויותר נשים חרדיות משתתפות בפעילויות ספורט הן בשעות הפנאי והן בספורט הישגי. רק לאחרונה ניתן היה לראות אישה חרדית בחצאית ובחולצת שרוולים ארוכים שחצתה ראשונה את קו הסיום באליפות ישראל בחצי מרתון. דויטש בת ה־29, גנבה את תשומת הלב בזכות תלבושת הריצה הצנועה שלה. ללא חסות של מותג יוקרתי ועם חצאית וחולצת שרוולים ארוכים (פורת, 2018).
כאשר אנו בוחנים את מצב הספורטאים הדתיים והחרדים בישראל ובעולם, אנו ממעטים למצוא דתיים ובטח שלא חרדים בצמרת הספורט גם עקב בעיות צניעות. דוגמאות לכך ניתן לראות במקרה של נעמה שפיר, שנאסר עליה לשחק במדי נבחרת הכדורסל במכללת טולדו כשהיא לובשת חולצה מתחת לגופייה, היות שזה מנוגד לחוקי פיב"א, וגם עקב השבת. ספורטאים בודדים הצליחו לנתב את עצמם לצמרת העולמית למרות מגבלות הדת, בעיקר דתיים לאומיים כמו בת-אל גטרר מענף הטאיקוונדו ואחרים (שחף, 2018).
העבודה תבדוק באמצעות ראיונות את התפיסה של נשים חרדיות באשר להשתתפות בספורט הישגי. בנוסף תבדוק העבודה את הגורמים להשתתפות/אי-השתתפות בספורט, הקשיים ההלכתיים והחשיבות מבחינתן של פעילות ספורט.