מבוא 1
תכלית האיחוד והביקוש לדוח המאוחד 2
מודל השליטה: מהשליטה המשפטית לשליטה אפקטיבית 2
עדויות אמפיריות על יישום התקן 2
המסגרת הנורמטיבית בישראל והשלכות אימוץ התקינה הבינלאומית 3
שימושיות הדוח המאוחד לעומת הדוח הנפרד 3
המידע הכספי הנפרד בישראל והביקורת על האיחוד 3
גבולות האיחוד: ישויות מובְנות וזכויות שאינן מקנות שליטה 4
זכויות שאינן מקנות שליטה 4
קבוצות עסקיות, פירמידות שליטה ומגמות עדכניות 4
סיכום 5
רשימת מקורות 5
הדוח הכספי המאוחד מציג את החברה האם ואת הישויות שבשליטתה כישות מדווחת אחת, ותכליתו לשקף את מצבה הכספי ואת תוצאות פעילותה של הקבוצה כמכלול (IFRS Foundation, 2011). הביקוש לדיווח כזה נוצר מלכתחילה מצורכיהם של נושי הקבוצה ומממניה (Whittred, 1987), ולצד זאת הורחב בכוחה של הרגולציה (Walker & Mack, 1998). ככל שמבני השליטה נעשים מורכבים יותר מתחדדת השאלה היכן עובר גבול הישות המדווחת ואילו צרכים של משתמשים הדוח המאוחד אינו משרת (Oulasvirta, 2023). בישראל קיבלה השאלה חשיבות מיוחדת עם חיוב הדיווח לפי התקינה הבינלאומית מראשית שנת 2008 (המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות, 2006) ועל רקע מבנה בעלות ריכוזי ופירמידלי (Kosenko, 2007). סקירה זו ממפה את הגישות לתכלית האיחוד, את התפתחות מודל השליטה, את העדויות האמפיריות על שימושיות הדוח המאוחד ואת הביקורת על גבולותיו.
