ההשלכות של חוק הלאום, והאופן שבו הוא השפיע על החברה, ועל התגייסות לצה"ל של צעירים דרוזים

ההשלכות של חוק הלאום, והאופן שבו הוא השפיע על החברה, ועל התגייסות לצה"ל של צעירים דרוזים

תוכן עניינים

תקציר 2
מבוא 3
חוק הלאום 4
ארגון עדאלה 5
השלכות חוק הלאום על זכויות המיעוט הערבי 6
מדוע האזרחים הערבים נפגעים מן החוק הזה? 7
חקיקת חוק היסוד 7
נוסח חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי 8
מה עושה חוק הלאום היהודי 9
שבע הערות על חוק הלאום 10
העדה הדרוזית 13
הדרוזים 13
מי הם הדרוזים 13
נתונים על הדרוזים על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: נתונים על האוכלוסייה הדרוזית החיה בישראל. 14
עקרונות של הדרוזים 15
תרומת הדרוזים לביטחון ישראל 15
מתודולוגיה 20
אוכלוסיית המחקר 20
כלי המחקר 21
הליך המחקר 21
תוצאות 22
דיון ומסקנות 24
ביבליוגרפיה 26

תקציר
המחקר הנוכחי בחן את ההשלכות של חוק הלאום, והאופן שבו הוא השפיע על החברה, ועל התגייסות לצה"ל של צעירים דרוזים. במחקר השתתפו 132 משיבים, מתוכם 79.5% נשים והיתר – גברים. גיל המשיבים הממוצע הנו 35.37 56.8% מהמשיבים הנם נשואים, בעוד 37.9% רווקים והיתר – גרושים. בנוסף, כ-30.3% מהמשיבים בעלי 12 שנות לימוד עם בגרות, בעוד שכ-25.8% - הנם בעלי תואר ראשון.
ההנחה המרכזית הייתה, כי תמצא השפעה בין חקיקת חוק הלאום, על גיוס צעירים דרוזים לצה"ל, כך עם חקיקת חוק הלאום אחוז המתגייסים לצה"ל נשאר אותו דבר כמו שהיה לפני החוק, או אחוז הגיוס ברמת ירידה אחרי החוק.
מניתוח הממצאים עולה, כי נמצא קשר חיובי בין היחס של המשתתפים אל חוק הלאום לבין המוטיבציה לשרת בצה"ל בעקבות חוק הלאום. בנוסף נמצא הבדל מגדרי מובהק רק לגבי המשתנה היחס לחוק הלאום, אולם לא נמצא הבדל מגדרי לגבי המוטיבציה בעקבות חוק הלאום.

מבוא
בעבודה זו נעסוק בהשפעת חוק הלאום, על החברה הערבית בכללי, ועל החברה הדרוזית במיוחד, והשפעת חוק הלאום על גיוס צעירים דרוזים לצבא.
חקיקת חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, אשר אושר בכנסת ביולי 2018 ,היוותה ציון דרך מרכזי במאבק על זהותה ועל ערכיה של המדינה. חקיקת חוק הלאום הציתה מחלוקות ודיונים לא רק בין מפלגות ומחנות פוליטיים שונים, אלא גם בין גדולי המשפטנים והתיאורטיקנים הפוליטיים בארץ. (קרמניצר, 2020)
החוק מקדיש את אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית במונחים חוקתיים, ומעניק את זכות ההגדרה העצמית אל ורק ליהודי ישראל ולכל העולים היהודים לישראל. בכך היא הופכת את אזרחי ישראל הערבים, המהווים 20% מהאוכלוסייה, לאזרחים סוג ב. החוק מגדיר את עקרונות האי שוויון וההפליה הנמצאים בליבת המשטרים החוקתיים הדמוקרטיים. (Jabareen & Bishara, 2019)
כל מה שחוק הלאום עושה הוא להעמיק את השסעים בחברה לרעת כולם, ובמיוחד לרעת מיעוטים פגיעים שאינם זקוקים לתזכורת רשמית תמידית למה שהם כבר יודעים. הערבויות המיוחדות האלה אינן נחוצות כדי להבטיח את זכויותיו ואת עדיפותו של הרוב. כפי שטען אחד ממבקרי החוק בצורה כה משכנעת: כוונת המפתח של החוק אינה רק להטות את יחסי הכוחות לרעת הדמוקרטיה כחלק ממלחמת התרבות המתמשכת, אלא כוונה עגומה יותר לאותת לאוכלוסייה הערבית בישראל כי הרצון הוא להשאירם כפופים ליהודים במדינת ישראל. (קרמניצר, 2020)
יחסי מדינת ישראל עם אזרחיה הדרוזים מהווים תופעה ייחודית, מדובר באוכלוסייה בעלת תרבות ערבית שקשרה את גורלה עם המדינה , והוכיחה זאת במבחנים שאין למעלה מהם : כ 350 חללים נהרגו בפעילויות ביטחוניות למען המדינהDשDana, 2012) .) לאחר חקיקת חוק הלאום הדרוזים כעסו מאוד ויצאו נגד החוק וארגנו מחאה נגד חוק הלאום המחאה הגיעה לשיאה: כ-100 אלף הפגינו בכיכר רבין בתל אביב בהפגנה אותה אירגן מטה המאבק הדרוזי. בהפגנה משתתפים רבים מבני העדה הדרוזית, ומתנגדים נוספים לחוק הלאום מהציבור הישראלי. (חדשות דבר) גם ארגון עדאלה הגיש עתירה לבית המשפט העליון עתירה כוללת , כמה טיעונים בנוגע למהות בחוק הלאום, בעיקר לדרישה לפסול את החוק , עתירה שמה דגש על זהות חוקתית ישראלית, והעתירה של עדאלה גדושה בהתייחסות לאופיו הגזעני של החוק השנוי במחלוקת (קרמניצר, 2020).