תמורות בשוק הפנסיוני בישראל: 2010 עד 2019
ההשלכות של תשלומי הפנסיה הצוברת על היקף החוב האקטוארי הממשלתי בהשוואה בינלאומית
תוכן עניינים
1. מבוא 2
2. סקירת ספרות 4
2.1. מערכת הפנסיה בישראל 4
2.1.1. ביטוח פנסיוני – רקע 4
2.1.2. מבנה מערכת הפנסיה בישראל 5
2.2. שוק הפנסיה בהשוואה בינלאומית 7
2.3. השפעת העלייה בתוחלת החיים על תשלומי הפנסיה 9
2.3.1. ההשפעה על יחס התלות 10
2.3.2. יחס ההחלפה של מערכת הפנסיה 12
2.4. פנסיה תקציבית ופנסיה צוברת 13
2.4.1. פנסיה צוברת 13
2.4.2. פנסיה תקציבית 14
2.4.3. אי השוויון אצל מקבלי הפנסיות 16
2.5. ההשפעה של הפנסיה התקציבית על החוב הממשלתי 19
3. פנסיות וחוב אקטוארי בהשוואה בינלאומית 22
3.1. מערכת הביטחון הסוציאלי ב-OECD 22
3.2. מערכת הפנסיה במדינות ה-OECD 22
3.3. רפורמות בפנסיית הרובד השני 24
3.4. החוב האקטוארי הממשלתי במבט בינלאומי 26
4. דיון ומסקנות 28
5. ביבליוגרפיה 31
1. מבוא
תפקידה המרכזי של מערכת הפנסיה, הוא להבטיח את הקיום בכבוד של אלו הפורשים מעבודתם. מספר תהליכים דמוגרפיים הובילו בשנים האחרונות את השיח בנושא הפנסיה והמשמעויות שעולות מאותן שינויים, כמו לדוגמה העלייה בתוחלת החיים וההשפעה של על שוק העבודה ועל תשלומי הפנסיה מצד אחד, אך גם על העלות של תשלומי הפנסיה על המדינה והמוסדיים. בעבר, תוחלת החיים הייתה נמוכה באופן משמעותי מהיום, ורוב האנשים כלל לא זכו לשנות זקנה רבות. מי שכן הצליח לחיות יותר שנים, ברוב המקרים היה נתמך על ידי בני משפחתו. התמורות שחלו במאה ה-20, הובילו לשינוי בתפיסה באשר לחסכון לפנסיה (מנחם-כרמי וקמחי, 2018).
במדינת ישראל, אלו המגיעים כיום לגיל הפנסיה צפויים לחיות בממוצע למעלה מעשרים שנה יותר מאשר חי סבם, ואילו נכדיהם של בני השישים שחיים בינינו כיום, אף צפויים על פי ההערכות להגיע לתוחלת חיים של מאה שנים לפחות. חוקרים שונים העוסקים בסוגיה הדמוגרפית אף טוענים, שמה שמכונה "הצונמי הדמוגרפי" נמצא עדיין בשלבים של צבירת תאוצה והוא עוד טרם הגיע לשיאו, ואילו מנגד יש שגורסים כי יהיה לכך גבול עליון שמעבר לו יקרסו המערכות הביולוגיות שלנו ובכל מקרה נמות. על כן, מנקודת מבט אבולוציונית, ניתן לטעון שהטבע ברא אותנו לחיות רק שנים מועטות אחרי שנסיים למלא את תפקידנו הביולוגי והמשפחתי, כלומר כאשר ילדינו כבר יפרחו מהקן, לא יהיה בנו עוד צורך. מהבחינה החברתית והכלכלית ניתן גם לטעון, על בסיס אותה נקודת מבט, כי הזקנה נועדה להיות תקופה קצרה שנמשכת רק שנים מועטות לאחר גיל הפרישה, הגיל שבו אנחנו הופכים מנכס לעול כלכלי וחברתי (לניר, 2015). אולם בפועל המצב הוא שונה.
העלייה בתוחלת החיים, הביאה גם למצב שבו אנשים זקוקים יותר זמן לתשלומי הפנסיה שלהם. אם בעבר מדובר היה בשנים ספורות בלבד, הרי שכיום ישנם אנשים שפורשים בגיל צעיר יחסית ומקבלים פנסיה לעוד עשרים ושלושים שנים, במיוחד במקומות עבודה ציבוריים או ממשלתיים, שם גיל הפרישה במקרים רבים הוא נמוך יותר מזה של הסקטור הפרטי. המשמעות היא, שקיים צורך לממן את השנים הנוספות האלו, במיוחד כאשר מדובר במה שמוכנה פנסיה תקציבית.
אחת התופעות מעוררות המחלוקת ביותר באשר לסוגיית הפנסיה במדינת ישראל הוא בכל הנוגע לפנסיה תקציבית והעול שהיא מקימה על התקציב הממשלתי. פנסיה תקציבית משולמת בישראל מתוקף חקיקה סדורה בכנסת והיא בעיקר משולמת לעובדי מדינה, הוראה, משרד הביטחון, משטרה ושירות בתי הסוהר. זכויות הפנסיה התקציבית המעוגנות כאמור בחוק, ניתנות מידי חודש מתקציב המדינה לאותם זכאי הקצבה ולשאיריהם במשך כל ימי חייהם. גובה תשלומי הפנסיה התקציבית נקבעים על פי מספר שנות הוותק שצבר הגמלאי במקום העבודה ועל פי השכר לפני מועד הפרישה. אחד המאפיינים המרכזיים של הפנסיה התקציבית, שהיא משולמת מתקציב המדינה (לוי, 2013).
מנתוני החשב הכללי במשרד האוצר שהתפרסמו בשנת 2019, בנוגע לחוב האקטוארי של המדינה באשר לפנסיה התקציבית עולה, כי מאז שנת 2014 הוכפל סך הסבסוד השנתי של הממשלה לפנסיות, מ-3.86 מיליארד ₪ לכ-7.9 מיליארד ₪ בשנת 2018. בנוסף נמצא גם, כי לאור העובדה שלא הועלה גיל הפרישה לפנסיה למגזרים מסוימים (כמו לדוגמה אנשי קבע ונשים), תמיכת הממשלה בקרנות הפנסיה גדלה מכ-5.8 מיליארד ₪ בשנת 2017 לכ-6.02 מיליארד ₪ בשנת 2018. בנוסף במסגרת הסדרים, תוכניות הבראה והסכמי פרישה מרצון, לקחה על עצמה הממשלה לסייע ולתמוך בתשלומי פנסיה עם פורשים בהיקף של מיליארדי ₪ נוספים, כמו במקרים של חברת חשמל עם תשלומי פנסיה של כ-5.1 מיליארד ₪, משטרת ישראל עם כ-4 מיליארד ₪, מערכת הביטחון וצה"ל עם כ-1.17 מיליארד ₪ וכו'. ההערכות של משרד האוצר הן, כי בשנת 2040, יוכפל היקף התקציב המופנה לפנסיה התקציבית ויעמוד על כ-40 מיליארד ₪ בשנה, סכום שאמנם צפוי לרדת אך להיעלם סופית רק לקראת 2100.
סוגיית הפנסיה אינה נעצרת רק בישראל, אלא היא נוגעת גם לכלל מדינות העולם. מדינות רבות בארגון ה-OECD ערכו במהלך העשורים האחרונים לא מעט שינויים במבנה הפנסיה, בעיקר לאור העלייה בתוחלת החיים והרצון להוריד את נטל ההתחייבויות לתשלומי פנסיה מתקציב הציבורי ולהעבירו את הקרנות הפרטיות. כך למשל שבדיה ערכה במהלך שנות ה-90 רפורמה שלמה בסוגיית הפנסיה (רובד אחד ושני) כך שהיא מפחיתה את ההתחייבויות שלה בעשורים קדימה (Aspergren et al., 2019). מנגד, ניתן לראות, כי מערכת הפנסיה בארצות הברית סובלת מגירעון אקטוארי משמעותי, כאשר הפער בין הנכסים של הקרנות להתחייבויות של המדינות עומד על כ-500 מיליארד דולר עם צפי ל1.2 טריליון דולר בהמשך (Mennis, 2020).
הפרויקט הנוכחי סוקר את סוגיית החוב האקטוארי בישראל לצד ניסיון להבין את המצב הקיים גם במדינות החברות ב-OECD, תוך סקירת החוב האקטוארי והמחויבות לפנסיה והמשמעותיות שלה, אל מול מדינות אשר הבינו את משמעות ההתחייבויות לאור הגידול בתוחלת החיים והניסיון שלהם להפחית את הנטל על הקופה הציבורית.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
