תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    הוראת הסיפור העממי לכיתה ו' – כולל יחידת לימוד!

    תחום / תואר: ,
    מחיר: 228.00₪
    מספר מילים: 5197
    מספר מקורות: 9
    סוג הקובץ: docx
    שנת הגשה: 2019
    שם המוסד האקדמי: המכללה האקדמית בית ברל
    סוג העבודה: עבודה סמינריונית
    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    המכללה האקדמית בית ברל
    המכון האקדמי הערבי לחינוך

    הוראת הסיפור העממי לכיתה "ו"

    עבודה במסגרת הקורס "עיבוד ההתנסות המעשית – סמ"ד עברית"

    מגישה:
    מס' זהות:

    מרצה: ד"ר תמי יאיר

    תוכן עניינים

    1. מבוא 2
    1.1. רקע תיאורטי 2
    1.1.1. ספרות עממית -רקע 2
    1.1.2. סיפור עממי 3
    1.1.3. החוקים האפיים של הסיפור העממי 3
    1.1.4. המוסר של הסיפור העממי 5
    1.2. שיטות הלימוד 5
    1.2.1. שיטת הלימוד בצוותא 6
    1.2.2. שיטת לימוד הגלוי בקבוצות 7
    2. יחידת הלימוד 9
    3. דיון 17
    4. סיכום 19
    5. ביבליוגרפיה 20
    6. נספחים 21

    1. מבוא
    1.1. רקע תיאורטי
    1.1.1. ספרות עממית -רקע
    המונח 'ספרות עממית' אמנם מורכב משתי מילים, אולם נהוג להגדיר אות דווקא במידה אחת "פולקלור". הספרות העממית כוללת בין היתר: סיפורי-עם, שירי-עם, חידות ופתגמים, למעשה, כל מה ששייך לתחום הספרות בתוספת התואר "עממי" (נוי, 1970). ככלל, נחלקת הספרות לשני מסלולים מרכזיים: הראשונה, ספרות חזותית, כלומר, זו הנראית לעין והנקראת, בעיקר מן הכתב והדפוס; השנייה, ספרות שמיעתית, כלומר, זו המועברת בעל פה בדרך ההיגוד, והנקלטת באוזן ובזיכרון, על פי השמיעה בלבד (כהן, 1993).
    בעבר וגם היום, שימשה ועדיים משמשת הספרות העממית במקומות רבים כספרות למבוגרים, ואף על פי כן עובדו סיפורים עממיים רבים לסיפורי ילדים. הראשונים שקיבצו סיפורי עמים לילדים היו 'האחים גרים' בקובץ "מעשיות לילדים ולבית", שהופיע לראשונה בתחילת המאה ה-19 (שנברג ובן כנען, 2011 44). היותם של סיפורי העם שוזרים בתוכם מציאות ודמיון, טוב ורוע, עושר ועוני, תום ואכזריות, מעלים לעיתים לא מעט מחלוקות בנוגע להנגשתם דווקא לילדים, בעיקר את המעשיות. המתנגדים גורסים, כי הסיפורים מעוותים את המציאות, מעוררים בילדים פחדים וחששות, ועלולים לפגוע בשיפוט המוסרי שלהם. נגד המצדדים גורסים, כי סיפורים אלה דווקא תורמים להתפתחותו הנפשית של הילד (בר-אל, 1999 172). יחד עם זאת, האסתטיקה, המבע והמרכיבים האמנותיים דומים בספרות העממית ובספרות הילדים גם מבחינה תכנית וגם מבחינה צורנית (שנהר, 1982).
    במהלך השנים התפתחו בחקר הספרות העממית שיטות מחקר, גישות ואסכולות שונות, המנסות כל אחת בהתאם לתפיסתה, לנתח את החומר הספרותי העממי על פי קנה מידה אסתטי, היסטורי או פילולוגי, אנתרופולוגי, פסיכולוגי ועוד. האסכולה ה"על-אורגנית" לדוגמה, רואה בחומר העממי יסוד קבוע שהקריטריונים למדידתו ולהערכתו הם אבסולוטיים כמו במדעי הטבע , ומבקשת לקבוע כללים של התהוות היצירה מחוץ לנטיות המספרים, כלומר, על פי כללי הקאנון הספרותי, שהוא בלתי מודע למספר (שנהר, 1982). גישות פרשנות אחרות של סיפורי העם משתמשות בכלים של חקר הפולקלור, המקשרות בין הסיפורים לרקע שבו נוצרו ו/או סופרו. הדבר מתאפשר מכיוון שלסיפורים העממיים יש, כאמור, גרסאות שונות (בר-אל, 1999 172).

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: