מבוא 1
מחזורי רפורמה ותיאוריות של שינוי חינוכי 2
מן המדיניות אל הכיתה 2
פרשנות, נאמנות ליישום והסתגלות מקומית 2
מלמעלה למטה, מלמטה למעלה ומודלים משולבים 3
המורה כסוכן שינוי, התנגדות וקיבולת 3
התנגדות ומניעיה 3
קיבולת לשינוי ובניית יכולת 4
הרחבה, קיימוּת והערכה של רפורמות 4
מהרחבה מספרית לעומק ולבעלות 4
דעיכה לאחר סיום הפרויקט 4
הקושי להוכיח אפקטיביות 5
גלי השינוי האחרונים: המגפה והטכנולוגיות 5
סיכום 5
רשימת מקורות 6
מערכות חינוך מתאפיינות בגלי רפורמה חוזרים, ועם זאת הדפוסים הבסיסיים של ההוראה בכיתה משתנים אך במעט (Cuban, 2020). המחקר על שינוי חינוכי עוסק בפער שבין האימוץ הפורמלי של מדיניות לבין יישומה בשדה, ומסביר אותו בראש ובראשונה באופן שבו אנשי החינוך מפרשים את המדיניות דרך הידע והאמונות שברשותם (Spillane et al., 2002). שיפור של מערכת שלמה נמצא נדיר, והוא נשען פחות על מכשירי מדידה ובקרה ויותר על שינוי תרבות בית הספר ועל תשתית מדיניות תומכת (Fullan, 2016). המורים עומדים במרכזו של כל תהליך כזה, לעיתים כסוכני השינוי ולעיתים כמושאיו (Datnow, 2020). סקירה זו ממפה את התיאוריות של שינוי חינוכי, את הפער בין המדיניות לכיתה, את המתח בין שינוי מלמעלה למטה לשינוי מלמטה למעלה, את מקומו של המורה ואת סוגיות ההרחבה, הקיימוּת וההערכה.
