העבריין נחמן פרקש כמקרה בוחן לפאניקה מוסרית במדינת ישראל כחברה בהתהוות (הצעת מחקר)

העבריין נחמן פרקש כמקרה בוחן לפאניקה מוסרית במדינת ישראל כחברה בהתהוות
The criminal Nahman Farkash as a case study for moral panic in Israel as an early stages society

תוכן עניינים

מבוא 2
פאניקה מוסרית 3
פאניקה מוסרית בעולם ובישראל 4
תיאוריית הפיקוח החברתי בחברה בהתהוות - הירשי טרוויס 7
נחמן פרקש - ביוגרפיה 9
מטרת המחקר הנוכחי 9
מתודולוגיה 9
רשימת ביבליוגרפית 12

מבוא
כל החברות האנושיות, בכל זמן ידוע בהיסטוריה, יצרו ואכפו חוקים ומוסכמות התנהגות. אומנם תכני החוקים וניסוחיהם שונים מחברה אנושית אחת לאחת, אך עצם קיום החוקים ואכיפתם הם תופעה אוניברסאלית. התהליך המוביל להענשת אלו אשר נתפסים כמפירים את המוסכמות והחוקים - מחד, ולהענקת גמול למי שפועל על-פי הכללים - מאידך, קרוי בפי הסוציולוגים "פיקוח חברתי" אשר כולל את כל האמצעים הפורמאליים והבלתי פורמאליים שהחברה מפעילה על מנת לשמור על הסדר ועל יציבות המבנה החברתי, או על מנת להחזיר לתלם את חבריה הסוטים (בן יהודה, 1990). על פי ברגר ולקמן (Berger & Luckmann, 1966), בסיסו של אותו סדר חברתי הוא בתוצר האדם, קרי, בסביבה המעצבת את אדם החל מהיותו עובר. האדם נמצא במתח קבוע בין היותו אדם ביולוגי ובין היותו אדם חברתי. יחד עם זאת, הסטייה החברתית הינה תלוית תרבות זמן ומקום ומשתנה כל העת בהתאם לתפיסה החברתית, כלומר מעשים או תכונות מסוימות הופכים שליליים לאו דווקא מעצם היותם, אלא על ידי הבניה חברתית. כך למשל עולה נושא מסוים לסדר היום הציבורי, הופך לבעיה חברתית ולעיתים אף ל"פאניקה מוסרית" .(Sela-shayovits, 2011)
"פאניקה מוסרית" (moral panic) מוגדרת, כתגובה קיצונית של בעלי אינטרסים בחברה למעשה של אדם או קבוצה, לפיה קיימת בעיה מוסרית חריפה המאיימת להחריב את המוסר הקולקטיבי. את המושג טבע הסוציולוג סטנלי כהן (Cohen,1987) בתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת, ומאז הפך המושג לכלי להערכת תופעות חברתיות. כהן התייחס גם למושג בהקשר לתרבויות נוער שנתפסו כמוזרות, מאיימות ואף סוטות שבהן התפתחו נורמות ודפוסים שנראו כבלתי מוסריים הפוגעים בקיומו של הסדר החברתי. על פי גוספילד Gusfield,1981)) העמקה בסוגיית ה"פאניקה המוסרית" כמוה כתיאור ההבניה של גבולות הסטייה החברתית. היא מתבססת על אומנויות ההבעה והרטוריקה, עושה שימוש אפקטיבי במדיה, ואף במידע שאינו מדויק או שאינו תואם את הממצאים המדעיים הרלוונטיים המתייחסים לתופעה. כמעט תמיד היא כוללת את המשטרה כגוף המופקד על הפיקוח המוסרי, ואת אמצעי התקשורת, הממלאים בה תפקיד פעיל ולפעמים יזמי.
עניינו של מחקר זה הוא בחינת פאניקה מוסרית בישראל ביחס לסטייה בחברה, בשנותיה הראשונות של המדינה. במסגרת זו ינותח המקרה של נחמן פרקש (1936), אשר נולד בשכונת לבנדה בתל אביב. פרקש היה אלוף ישראל באגרוף לשנת 1954 אולם זמן קצר לאחר מכן, הדרדר לפשע. הוא פעל בעיקר בין שנות ה-50 לשנות ה-70 ותואר בעיתונות היומית בארץ כעבריין מסוכן מאוד לציבור אף על פי שפשעיו כללו בדרך כלל עבירות מהסוג הפחות קשה כגון: פריצות אלימות ובריחות. המחקר הנוכחי מבקש לבחון האם נוצרה פאניקה מוסרית בישראל סביב אחד העבריינים הנודעים בתולדותיה של המדינה וכיצד זו באה לידי ביטוי, בחינה זו תעשה על ידי סקירה נרחבת של טקסטים מהעיתונות וניתוחם על פי הקריטריונים הקיימים בספרות.