מבוא 1
ההצדקות התיאורטיות ותפיסות השוויון 2
צדק מתקן, צדק חלוקתי וגיוון 2
שוויון פורמלי ושוויון מהותי 2
העיגון הנורמטיבי בישראל 3
החקיקה המגזרית 3
ייצוג הולם לעומת העדפה מתקנת 3
ההתפתחות בפסיקה הישראלית 4
הקבוצות הנהנות והמחלוקת על הבחירה ביניהן 4
הביקורת על המנגנון והעדויות האמפיריות 5
מבט השוואתי ומגמות עדכניות 6
סיכום 6
רשימת מקורות 7
העדפה מתקנת היא הקצאת יתרון מכוון לפרטים מכוח השתייכותם לקבוצה שסבלה מהדרה, ובדין הישראלי היא מופיעה בעיקר בדמות חובת הייצוג ההולם בגופים ציבוריים. הסוגיה מוסדרת אחרת בכל שיטה: בישראל היא נשענת על חקיקה מגזרית ועל פסיקה חוקתית, באיחוד האירופי היא כפופה לדיני השוויון המגדרי, ובארצות הברית היא נבחנת במסגרת ההגנה השווה. הספרות חלוקה בשאלה אם מדובר בחריג לעקרון השוויון או בנגזרת שלו, וכן בשאלה אם המנגנון משיג את תכליתו. פסק הדין של בית המשפט העליון האמריקני משנת 2023, שפסל את השימוש בגזע בהליכי הקבלה לאוניברסיטאות, חידד את המחלוקת והחזיר אותה למרכז השיח. סקירה זו ממפה את ההצדקות התיאורטיות, את העיגון הנורמטיבי בישראל, את ההתפתחות בפסיקה, את המחלוקת על זהות הקבוצות הנהנות ואת הביקורת האמפירית.
