הקשר בין המצב הכלכלי לבין מידת שביעות הרצון מהחיים ומהעבודה

הקשר בין המצב הכלכלי לבין מידת שביעות הרצון מהחיים

תוכן עניינים

תקציר 2
מבוא 3
סקירת ספרות 4
שביעות רצון מהחיים 4
מצב כלכלי 6
סיפוק מהעבודה 6
הקשר בין שביעות רצון מהחיים למצב כלכלי (רווחה סובייקטיבית) 7
הסקר החברתי 8
רציונל המחקר 9
שיטה 10
אוכלוסיית המחקר (המדגם) 10
מערך המחקר 10
כלי המחקר 11
הליך המחקר 11
שיטות ניתוח 12
תוצאות 13
דיון 19
מגבלות המחקר 20
הצעות למחקר עתידי 21
רשימה ביבליוגרפית 22
נספחים – פלטי SPSS 24

רשימת טבלאות
טבלה 1– התפלגות המשתנים התיאוריים 13
טבלה 2– התפלגות משתני המחקר בלתי תלויים במחקר הנוכחי 14
טבלה 3– התפלגות המשתנה התלוי במחקר הנוכחי 14
טבלה 4– מתאם של פירסון בין משתנים "שביעות רצון מהחיים" לבין המשתנים "הכנסה כללית", "הכנסה לנפש", "בעלות על דירה" ו-"כיסוי הוצאות" 15
טבלה 5– מבחן T למדגמים בלתי תלויים. 16
טבלה 6– מתאם של פירסון בין משתנים "שביעות רצון מהחיים" ו-"סיפוק מהעבודה" 16
טבלה 7– מודל הרגרסיה בשיטת Enter 17
טבלה 8– מודל הרגרסיה בשיטת Stepwise 18

תקציר
המחקר הנוכחי בחן את השפעת מאפיינים כלכליים על שביעות רצון מהחיים של בני אדם, תוך התמקדות במצב כלכלי ובערך העבודה של האדם.
השערות המחקר היו כי יימצא קשר חיובי בין שביעות רצון לבין מצב הכלכלי וערך העבודה.
נעשה שימוש בנתוני הסקר החברתי לשנת 2010, הלמ"ס. מדובר בסקר מייצג לכלל אוכלוסיית ישראל מגיל 20 ומעלה, המועבר פנים אל פנים. מצב כלכלי נבדק לפי פרמטרים הבאים: רמת שכר ברוטו, בעלות על דירה (האם קיימת), וכיסוי הוצאות. ערך העבודה נבדק על ידי ערך העבודה וסיפוק מהעבודה.
שתי ההשערות אוששו, כאשר ערך מתאם פירסון נמצא גבוה יותר בקשרים בין ערך העבודה לבין שביעות רצון, מאשר בקשר שבין מצב כלכלי לשביעות רצון.
המסקנה העיקרית היא כי במדינת ישראל לנושא הכלכלי-החומרי ישנה השפעה על שביעות רצון מהחיים של האזרחים.

מבוא

"זמן הוא משאב סופי, מוגבל, והשאלה כיצד אנשים מנצלים אותו נמצאת בליבו של מחקר הרווחה הסובייקטיבית" (Kahneman et al., 2010).
נושא העבודה הנוכחית הוא הקשר בין המצב הכלכלי לבין שביעות הרצון מהחיים. אותו קשר מוגדר פעמים רבות כרווחה סובייקטיבית של אדם. בעבודה זו אנו בוחנים את השפעתם של גורמים שונים על שביעות רצון מהחיים, וכיצד זו משפיעה על סיפוק מהעבודה של אדם. כלומר, שתי שאלות המחקר העיקריות הן: האם ישנו קשר בין מצב כלכלי לשביעות רצון מהחיים (ואיזה סוג)? והאם ישנו קשר בין שביעות רצון מהחיים לסיפוק מהעבודה (ואיזה סוג)? ההשערות, לגבי שתי השאלות, הן כי יימצא קישר חיובי.
המשתנים הנחקרים בעבודה הנוכחית הם ברובם סובייקטיביים, ובהתאם לזאת כאלו שישנו קושי בהגדרתם – שביעות רצון מהחיים, סיפוק מהעבודה, רווחה סובייקטיבית (Kahneman, Schkade, Fischler, Krueger & Krilla, 2010; Aziri, 2011). למרות זאת, נעשה מאמץ בעבודה הנוכחית, בדומה למחקרים קודמים, לנסות ולאתר את הקשר בין אותם משתנים חמקמקים לבין משתנים קונקרטיים יותר – מצב כלכלי והכנסה. כמו כן, נלקחו בחשבון משתנים דמוגרפיים כמו גיל, מצב משפחתי והשכלה, אשר עלו כבר במחקרים קודמים כבעלי השפעה על מידת שביעות רצון מהחיים של נחקרים בעולם (זלצר—זובידה וספלטר, 2008; Kahneman et al., 2010; Cárdenas, Mejía & Di Maro, 2008).
אחת השאלות המפורסמות והעיקריות בחקר מדעי החברה היא עד כמה כסף או מצב כלכלי משנה לאושרנו, שביעות הרצון מחיינו? (Powdthavee, 2010). שאלה זו, שהעסיקה ומעסיקה עדיין חוקרים רבים מתחום מדעי החברה וכלכלה כאחד, היא לב המחקר הנוכחי; ראשית, ייסקר מושג שביעות הרצון מהחיים והשפעת המשתנים הדמוגרפיים עליו, ולאחריו ייסקרו גם משתנים עיקריים כמו: מצב כלכלי וסיפוק מהעבודה. המצב הכלכלי נחשב לאחד המדדים החשובים בחייהם המודרניים של אנשי מדינות המערב (Powdthavee, 2010) ואילו סיפוק מהעבודה מהווה מקור להצלחה ושגשוג עבור עובדים ומעבידים כאחד (Klassen & Chiu, 2010).
בחלקה האחרון של הסקירה ניתן הדגש לקשר בין המצב הכלכלי לשביעות רצון מהחיים, הלא היא רווחה סובייקטיבית. חלק זה הוא הארוך והמשמעותי ביותר בסקירה שכן נוגע בלב ליבה של העבודה והמחקר הנוכחי. רובם הגדול של מאמרים ומחקרים קודמים בנושא מאששים את הקשר החיובי בין מצב כלכלי ושביעות רצון מהחיים, אך לא באופן גורף (Easterlin, 2001; Verme, 2011; McBride, 2010). לא מעט מחקרים מעידים על הקשר הבלתי רציף בין שני המשתנים, כאשר אנשים עשירים יותר נוטים לפתח ציפיות ושאיפות חומריות גבוהות לאורך השנים ולכן רמת שביעות הרצון מהחיים לא הולכת ועולה אלא להפך – נוטה להיחלש.
מטרת המחקר היא לבחון האם נכון הטיעון כי שביעות רצון מהחיים של אדם בישראל ניתנת לחיזוי על ידי מספר גורמים המתייחסים למצבו הכלכלי של האדם, לתחושת סיפוק שהוא מקבל מעבודתו וממספר משתנים דמוגרפיים. תרומתו של המחקר הנוכחי מתבטאת בכך שמהווה הזדמנות לבחון את עמדותיהם של אזרחי ישראל בנוגע לחייהם ומידת שביעות רצונם מהם. מלבד הקשר לפן הכלכלי הנחקר כאן, ישנה חשיבות למחקר עצמו שכן הוא מהווה הצצה עבור מקבלי ההחלטות בארץ לגבי הלך הרוח ברחוב הישראלי. בהתאם לזאת, תוצאות חריגות של חוסר שביעות רצון מהחיים יצריכו את תשומת ליבם ופעולתם של אותם מקבלי החלטות.