השפעת לקויות הלמידה על הנשירה מביה"ס

השפעת לקויות הלמידה על הנשירה מביה"ס

שם קורס : סמינריון "אלימות בני נוער"

תוכן עניינים
מבוא 3
לקויות למידה 4
מהי לקות למידה 4
גורמים ללקויות למידה 4
סוגי לקויות למידה 5
שכיחות של לקויות למידה 7
מחקרים על לקויות למידה 8
תיאוריות 9
נשירה מביה"ס 11
מהי נשירה מביה"ס 11
סוגי נשירה 11
שכיחות של נשירות מבית הספר 12
גורמים המאפיינים בני נוער הנמצאים בסיכון לנשירה מביה"ס 13
מחקרים על סיבות לנשירה 17
הקשר בין לקויות למידה לנשירה מבית הספר 21
דיון 27
בבליוגרפיה 30

מבוא

לקות למידה, הנה אחת הלקויות השכיחות ביותר שעימם מתמודדים תלמידים במערכת החינוך ויש הטוענים כי היא אף מהווה גורם מרכזי המוביל לפערים חברתיים. בשנים האחרונות עולה מודעות ללקויות למידה יחסית לשנים עברו, וכיום לשלוח ילד או ילדה לאבחון לקות למידה לא נתפס כדבר שלילי לגבי אותו הילד או הילדה, אלא כבחינה של כלים שייעזרו ללמידתם. לקויות למידה באות לידי ביטוי בשלושה תחומי לקות, כאשר התחום הכי בולט הוא התחום הקוגניטיבי. קשייהם של תלמידים בעלי לקויות למידה מתבטאים לרוב בלקויות קריאה (דיסלקציה), לקויות בכתיבה (דיסגרפיה) ולקויות בחשבון (דיסקלקוליה). בנוסף, בחלק מהמקרים ישנה לקות לימדה בתחום הרגשי, אשר משפיעה אף היא על הישגים לימודיים ועל יכולת ללמוד באופן כללי.
נשירה מהלימודים מתחלקת למספר קבוצות. הנשירה הגלויה הנה הפסקת הלימודים במוסד חינוכי הנמצא בפיקוח משרד החינוך בגיל בו חל חוק חינוך חובה על הנער או הנערה, שהוא בין 5 שנים ל-17 שנים (Atkinson, Halsey, Wilkin & Kinder, 2000). יש לציין כי נשירה זו יכולה להתרחש בכל שלב של לימודי החובה, כאשר אחוז קטן מהילדים נוטשים את מערכת החינוך כבר בגיל היסודי. יש לציין כי החוקרים מזהים שלוש קבוצות בולטות בקרב הנושרים נשירה ישירה: בני נוער שהחליטו על ניתוק ממערכת החינוך והם מפסיקים לחפש חלופות חינוכיות; בני נוער שלאחר תקופת זמן קצרה של ניתוק ממערכת החינוך מחפשים דרך להשתלב בחזרה במערכת; ובני נוער שבגלל נסיבות חיים, שאינן תלויות בהחלטתם, הם נשארים מחוץ למערכת החינוך. (טרומר, בר-זוהר וכפיר, 2016).
בנוסף לנשירה ישירה מבית הספר, ישנה נשירה סמויה, המתבטאת בכך שבאופן רשמי הנער או הנערה רשומים למוסד חינוכי הנמצא בפיקוח משרד החינוך, אך בפועל אין הם מבקרים שם כלל או מבקרים של לעיתים נמוכות מאוד. נשירה זו מתרחשת אף היא בטווח רחב של גילאי, כאשר לרוב היא מתחילה מגיל חטיבת ביניים וממשיכה בגילאי התיכון. קיימים מאפיינים לאוכלוסייה הנמצאת בסיכון לנשירה סמויה: הישגים לימודיים נמוכים, תחושת ניכור כלפי בית ספר, בהיות בהתנהגות ובעיות חברתיות (כהן-נבות, אלנבוגן-פרנקוביץ וריינפלד, 2001 בתוך: טרומר, בר-זוהר וכפיר, 2016).
לנשירה מבית ספר השפעה משמעותית על המשך חיי הנערים: מי שנשרו באופן גלוי לא יקבלו שום מסמך המעיד על לימודיהם, אף הוא תעודת 12 שנות לימוד, מסמך הנדרש בימינו על מנת להתקבל לקבוצה רבה של תחומי עבודה. מי שנשרו באופן סמוי לא יקבלו תעודת בגרות, אשר נתפסת כיום כתעודה בסיסית יותר ויותר על מנת להמשיך את הלימודים (אף לא אקדמיים) ועל מנת לעבוד במגוון עבודות רחב. בעקבות זאת יש הטוענים כי הנשירה ממערכת החינוך אינה בעיה של מערכת החינוך בלבד, אלא של החברה כולה, מכיוון שמדובר בתופעה היוצרת אבטלה, עוני, התנהגות עבריינית, שימוש בסמים ועוד. כמו כן, כלכלת המדינה נפגעת מנשירה ממערכת החינוך
נשירת תלמידים מבית ספר, הן הגלויה והן הסמויה, נוטה להיגרם עקב ארבע קבוצות שלרוב ימצא שילובם של הארבעה: גורמים משפחתיים וסביבתיים, גורמים תרבותיים, גורמים אישיים (מאפייני הנער הנושר) ומאפיינים של בתי הספר.
יש לציין כי במדינת ישראל קיימות מספר תוכניות למאבק בנשירה ממערכת החינוך, כאשר אחת מהן הנה תוכנית "אמ"ץ", אשר הביאה תלמידים להישגים מרשימים – מבין המשתתפים בה, אחוז הנשירה עמד על 5% בלבד, בעוד היתר ציויינו כמגיעים להישגים לימודיים מרשימים (טטר, 2002, בתוך: טרומר, בר-זוהר וכפיר, 2016).
במחקר הנוכחי ייבחן הקשר בין קיום לקות למידה לבין סיכוי הנשירה ממערכת החינוך. תחילה יתוארו סוגי לקויות למידה, הגורמים ללקויות למידה ומחקרים בנושא לקויות למידה, בהם יפורט בין היתר אודות שכיחות לקויות למידה. לאחר מכן תוגדר נשירה מבית הספר בשלל הגדרותיה, תוך חלקוה לנשירה גלויה ונשירה סמויה, יצוינו הגורמים המאפיינים את הנוער הנושר, ויוצגו מחקרים אודות הסיבות לנשירה. לאחר כל זאת יוצגו בפרק נפרד המחקרים בנושא הקשר בין קיום לקות למידה לבין הנשירה. לאחר מכן יוצגו ממצאי המחקר הנוכחי בפרק הדיון.