מנהיגות אסטרטגית והשפעתה על ביצועי הארגון בעידן של העדר צמיחה במפעלי התעשייה הכימית בישראל

מנהיגות אסטרטגית והשפעתה על ביצועי הארגון בעידן של העדר צמיחה במפעלי התעשייה הכימית

תקציר
עבודה זו עסקה במנהיגות אסטרטגית והשפעתה על ביצועי הארגון בעידן של העדר צמיחה , תוך התמקדות בתעשייה הכימית והעדר הצמיחה בה הנובע מהתפתחות האנרגיה הירוקה. הבעיה העיקרית בה עסקה העבודה הנה כיצד ניתן לשפר צמיחה בענף התעשייה הכימית בעידן של "תעשייה ירוקה". שאלת מחקר האם קיים קשר בין ניהול אסטרטגי בארגון תעשייתי לבין ביצועי הארגון (בעידן של "תעשיה ירוקה" ותחת עינו הפקוחה של המשרד לאיכות הסביבה)?
העבודה התמקדה בתעשייה הכימית בישראל, תוך התמקדות במפעל "גדות" הממוקם במפעל חיפה והשלכת המסקנות לגביו לתעשייה כללית. נבחנו בין השאר פסקי דין, על מנת לבחון את המשמעות הכספית למפעל ואת המשמעות לתחום באופן כללי (משמעות התקדים, לחימה על דעת קהל ועוד).
המלצת המחקר העיקרית הינה כי על המפעלים בתחום להשקיע משאבים במערכות מתקדמות על מנת לייעל ולהיות בראש הקדמה הטכנולוגית בתחום. בשל יוקר העלויות, כדי לבצע זאת, על החברות עמידה בכל התקנים הנדרשים, דבר אשר ימנע עלויות כספיות עבור קנסות. יש לציין כי על סמך מקרה בוחן, מדובר בהשקעה משתלמת לטווח ארוך. מדובר בסוג של מדיניות אסטרטגית בה על מנהלי המפעלים לנקוט.

תוכן עניינים
מבוא 1
סקירת ספרות 5
מנהיגות 6
ביצועי הארגון 11
מנהיגות אסטרטגית והשפעתה על הביצועים 13
ענף התעשייה הכימית בישראל 15
גדות ביוכימיה- רקע 15
פס"ד גדות ביוכימיה- מקרה בוחן 17
דיון וניתוח 18
סיכום, מסקנות והמלצות 20
ביבליוגרפיה 22

מבוא
"אם ניהול הוא תהליך של המרת אינפורמציה לביצוע בפועל, אזי ניהול מצליח תלוי בעיקר באיזו אינפורמציה נבחרה וכיצד ההמרה יצאה לפועל. ההבדל בין מנהל טוב ומנהל שאינו טוב נמצא בנקודה שבין האינפורמציה והפעולה"(Forrester, 1994. In: Kunc, 2010) .
העבודה הנוכחית תעסוק בנושא מנהיגות אסטרטגית והשפעתה על ביצועי הארגון בעידן של העדר צמיחה, תוך התמקדות במפעלי תעשייה כימית בעידן של "תעשייה ירוקה". החיבור בין רמת המנהיגות האסטרטגית והשפעתה על ביצועי הארגון חקרו רבות וזאת מתוך שינויים גלובליים שהתרחשו בשנים האחרונות.
שינויי הגלובליזציה בטכנולוגיה ובסגנון החיים החדש הביאו להזדמנויות אסטרטגיות רבות. החדשנות היא המבדילה במרוץ התחרותי, כאשר חברות שידעו לחדש מצאו עצמן מחזיקות זמן רב יותר בשוק (Bowonder, Damal & Shirodkar, 2010). כמו כן, תהליך הגלובליזציה מתרחש בשנים האחרונות באופן מאסיבי. הוא כולל בתוכו שינויים טכנולוגיים אשר מביאים להגדרת אורח החיים מחדש. כאשר ארגון מסוים מספק מוצר כלשהו הוא חייב לשנות את אופן ההתקדמות במטרה שלא להישאר מאחור (Bosma., Stam & Wennekers, 2010).
קיים רצון בספרות המחקרית להביא להבנת הסיבות המביאות להישגים גבוהים בביצועי הארגון. בשל ההגדרות הרבות של מאפיינים אלה קיימות גישות שונות המסבירות את הגורמים להצלחה: גישות פסיכולוגיות- המתמקדות בגורמים האנושיים בארגון, גישות סוציולוגיות- המתייחסות לגורם הסביבתי וגישות של ניהול, כאשר מרבית הגישות גורסות כי הצלחה ארגונית מושפעת מגורמים פנימיים וגורמים חיצוניים (עמית וקריינדלר, 2010).
העבודה תתמקד בתעשייה הכימית בישראל, אשר עיקר מפעליה מרוכזים באזור חיפה, שם קיימים מפעלי תעשיה כימית ופטרוכימית בעלי פוטנציאל לגרום לזיהום, כאשר מלבד זאת ישנן תשתיות נלוות כגון: נמל חיפה, תחנת כוח לייצור חשמל ועוד. בשנת 2012 היו 1,450 יחידות עסקים ושירותים המסווגות כתעשייה. מפעלי הכימיקלים, נפט, זיקוק, פלסטיק וגומי, מרוכזים באזור מפרץ חיפה ומונים כ- 5.3% מכלל מפעלי התעשייה בעיר (שנון סטטיסטי חיפה, 2013. בתוך: ספקטור- בן ארי, 2014).
ישנם 37 מפעלים גדולים במחוז חיפה שהינם בעלי השפעה אזורית, כאשר 30 מפעלים מתוכם נמצאים באזור של מפרץ חיפה. קיימים מפעלים פטרוכימיים (גדיב, דור כימיקלים), ישנם מפעלים לייצור דשנים (חיפה כימיקלים, דשנים) ובין היתר ישנם מפעלי תעשיה כימית (גדות ביוכימיה, פרוטרום, פז שמנים ועוד). באזור זה ישנו ריכוז גבוה של מפעלים של תעשיה כימית ופטרוכימית והוא מאופיין ברמות גבוהות של זיהום אויר. קיימים תהליכים של פיקוח ובקרה סביבתית על מפעלי התעשייה, אשר מעוגנים בחוקים סביבתיים ואמצעי רישוי. חוק אויר נקי משנת 2011, מטרתו לשפר את איכות האוויר בישראל ולהפחית את הזיהום. חוק אוויר נקי מחייב מפעלים גדולים לבקש היתר פליטה על- מנת להתחיל ולהמשיך פעולה אותה הם מעוניינים לבצע (ספקטור- בן ארי, 2014).
בעשור האחרון התעשייה הכימית בארצות מפותחות נמצאות בתהליך של שינוי, תוך התמודדות עם המודעות להתבסס על תעשיה ירוקה, שעולה עם השנים. בשנים האחרונות גוברת המדיניות הממשלתית לעידוד תעשייה ירוקה. כך שבשנת 2010 הציגו משרדי התמ"ת ואיכות הסביבה תכנית חומש בעלות 850 מיליון ₪ לעידוד התעשייה הירוקה בישראל (מתוך: אתר דה מרקר).
עם הצטרפות ישראל ל-OECD, גובשה תכנית לאומית למציחה ירוקה (החלטה מס' 3768). התוכנית מתייחסת לשנים 2012-2020 ומטרתה לעודד את המשק לעבור ל-"כלכלה ירוקה", הנתפסת ככזאת שתניב חיסכון עתידי (אתר משרד הכלכלה, 2012) לעומת זאת, התעשייה הכימיקלית, לא זוכה לתוכניות מסוג זה ומעמדה מתערער.

אזור מפרץ חיפה מאופיין ברמות גבוהות מאד של זיהום אויר בשנים האחרונות בשל כמות המזהמים. חיפה והקריות הינם אזורים בעלי מספר רב של תושבים המתגוררים בקרבה יחסית אל אזור התעשייה. משרד הבריאות מצא כי זיהום האוויר באזור עלול להביא לעלייה ברמת התחלואה. בעבר נמצאו שיעורים גבוהים של מחלות ריאה וברונכיטיס בקרב ילדים החיים באזורים עם זיהום אוויר גבוה, וזאת מתוך מחקרים שנעשו באמצעות הגישה האקולוגית. בעשור האחרון נעשו מחקרים רבים על- מנת להתגבר על הבעיה הטמונה במחקרים האקולוגיים, כך שבבדיקה שבחנה את מחלת האסטמה אצל ילדים באזור חיפה ומצאה תחלואה גבוהה של עד פי- 2 (16% במטרופולין חיפה ו- 7% בישראל). גם נמצא קשר לתחלואת סרטן ריאות לבין הממוצע השנתי של אותו מזהם הנמצא במטרופולין (ספקטור- בן ארי, 2014).
בשל המודעות הגוברת לפגיעתן של התעשיות באוכלוסייה ובעובדי המפעלים הכימיים, על המנהיג במפעל לנסות ולהציג את המפעל כפחות מזיק ממה שידוע היום ולנסות ולהביא שינוי שיסייע בהפחתת הנזק באופן ממשי תוך התייחסות לפרמטרים החיוביים המרכיבים את המפעל המזיק. בכתבה שנעשתה בעיתון "דה מרקר" (2015), על סערה שהתרחשה במפרץ חיפה, נמסר מפי רבים מהתושבים כי קיים זיהום באזור ויש צורך לטפל בכך. כך הגיב אחד המרואיינים: "החשש הגדול שלנו הוא שבעוד 20 שנה יעשו מחקר נוסף ושוב יגלו שתושבי חיפה חולים יותר. הגישה הנוכחית צריכה להיות איך דואגים שלא תהיה פה תעשייה רעילה יותר ממה שיש היום" עוד הוסיף ואמר כי על מנת להביא לפתרון הבעיה יש להקים ועדה ממלכתית שתנתח את הנתונים הקיימים ותביא לפתרון של תכנית אופרטיבית לצמצום הזיהום.
מתוך נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (2008. בתוך: כהן ואברהמי, 2013), נמצא כי היקף ההוצאות לשמירה על הסביבה בתעשייה עומד על 2.46 מיליארד ₪ בשנה. ההשקעה איננה משתלמת תמיד: רוב הכסף מושקע ב"פתרונות בקצה הצינור" ואילו רק רבע מתוכו מושקע בייעול ובטכנולוגיות ייצור טובות יותר. דבר זה מביא ליכולתו של המפעל לעמוד באמות מידה מחמירות (73% מתוך ההשקעה מופנים להגנה על איכות הסביבה ועל הטיפול בשפכים. עוד מצוין כי משנת 2010 חלה עלייה משמעותית בהשקעות התעשייה למען השמירה על הסביבה והסתכמו בשנה זו בכ- 2.58 מיליארד ₪.
השאלה העיקרית אשר תיבדק בעבודה זו היא: האם קיים קשר בין ניהול אסטרטגי בארגון תעשייתי לבין ביצועי הארגון (בעידן של "תעשיה ירוקה" ותחת עינו הפקוחה של המשרד לאיכות הסביבה)? שאלה זו נובעת מתוך הבעיה המרכזית העומדת בפני תעשיות הכימיקלים בישראל, הסובלת מתדמית שלילית בעיני הציבור הישראלי, ונתפסת כמזהמת ופוגעת באיכות החיים. ככל שעולה המודעות ונעשים מחקרים בנושא הזיהום באזור חיפה הנובע ממפעלים כימיים הנמצאים במקום, בקרבת האוכלוסייה המתגוררת באזור.
ראשית אתייחס למנהיגות ואגדיר אותה, תוך התמקדות במנהיגות אסטרטגית בארגון. לאחר מכן אתייחס לביצועי הארגון ואנסה למצוא את הקשר בין מנהיגות אסטרטגית בארגון ובין ביצועי הארגון. בהמשך אציג את מקרה הבוחן "מפעלי גנות כימיקלים" ואנסה להסביר את אופן הפעולה ואת הדרך בה עלייה לפעול על מנת להישאר בשוק ולגבור על מתחריה. אתייחס לביקורת המופנית כלפי מפעלי התעשייה הכימית, כאשר בנוסף לכך, אנסה להסביר כיצד אסטרטגיה מביאה לביצועים טובים יותר בעולם תחרותי, אשר מכריח את המנהיג לשנות ולבחור אלטרנטיבות שלא יאפשרו נפילה כלכלית ותדמיתית של הארגון. על מנת לבדוק זאת אשתמש בספרות המדעית תוך בחינת מחקרים שנעשו בתחום זה.
החשיבות שיש לעבודה זו הינה רבה, כיוון שכיום ניתן לראות אחוזי תחלואה גבוהים הנגרמים מתוך זיהום אוויר, בין היתר כתוצאה מקיומם של מפעלים רבים. בשנים האחרונות עלה נושא הזיהום בחיפה, כאשר התייחסו לתעשייה הכימית הממוקמת לא הרחק מהאוכלוסייה. הטענות שעלו כי התעשייה הכימית גורמת לאחוזים גבוהים בחיפה לחלות במחלות נשימתיות ומחלות כמו סרטן. על מנת להתגבר על כך, היה צורך בהפעלת אסטרטגיה שתפחית את הלחצים מצד הרגולטורים ומצד האוכלוסייה שעליהם ארחיב בהמשך.