הקשר בין קבלת מנהיגותו של מנהל עם מוגבלות, לבין מחויבות ארגונית של המורה בחברה הערבית

הקשר בין קבלת מנהיגותו של מנהל עם מוגבלות, לבין מחויבות ארגונית של המורה בחברה הערבית

תוכן עניינים

מבוא 2
סקירת ספרות 4
מנהיגות - הגדרה 4
סגנונות מנהיגות 4
סגנונות מנהיגות בהיבט מגדרי 5
מנהיגות אידיאלית 6
מוגבלות 6
סטריאוטיפ - הגדרה 6
אוכלוסיית בעלי המוגבלויות בישראל 7
בעלי מוגבלויות בחברה הערבית 8
תפיסת המוגבלויות בחברה הישראלית 9
תפיסת בעלי המוגבלויות בחברה הערבית 9
מחויבות ארגונית 11
הגדרת מטרות המחקר ושאלותיו 13
מתודולוגיה 14
סוג המחקר 14
המשתתפים ושדה המחקר 14
כלי המחקר 14
הליך המחקר 14
ניתוח נתונים 15
הקדמה 15
נתונים תיאוריים 15
סוגיות אתיות והבטחת זכויות הנחקרים 17
גבולות ומגבלות המחקר 17
דיון וסיכום 18
ביבליוגרפיה 20
נספחים 22

מבוא
בעלי המוגבלויות בחברה הערבית בישראל מתמודדים עם חסמים כפולים, בשונה מבעלי מוגבלויות בחברה היהודית. קיים פער אדיר במעמד אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית בהשוואה לאנשים עם מוגבלות בחברה היהודית והן בהשוואה לכלל אזרחי המדינה בתחומים שונים (עבאס, 2011). בין החסמים המקשים על השתלבותם בחברה: מחסור במידע נגיש ובשירותים, חברה שאינה נגישה ואינה מקבלת אותם כשווי זכויות, חוסר תיאום בין הרשויות השונות העוסקות בענייני הנכים ועוד (סנדלר ליף; שחק, 2006). יתר על כן, כאשר מדובר בתחום תעסוקה, סובלים הנכים מחוסר בהזדמנויות וקבלתם כשווים מול שווים. עם זאת, בעשור האחרון אנו עדים להתפתחויות חשובות בעולמם של אנשים עם נכויות שלא פסחו על הנכים הערבים. התפתחויות אלה נובעות בעיקר משינויים בחקיקה ובפיתוח שירותים המאפשרים לנכים עצמם לחולל שינוי בעולמם. המילים "נכים" ו"מוגבלים", מעוררות לעתים קרובות תפיסה סטריאוטיפית, כמילים המציינות אנשים הסובלים מהטרגדיה של מומים מלידה, כגיבורים הסובלים משיתוק ברגליהם ובידיהם ונאבקים כדי לחזור ולהיות נורמליים, כקורבנות הנלחמים כדי להתגבר על האתגרים העומדים בפניה (עילם, 2007). למרות שהשימוש במושג סטריאוטיפ (Stereotype) החל רק במהלך המאה ה-20, הוא הפך למושג שגור בפי רבים. במאמרו, טוען לורנס בלום (Lawrence Blum, 2004), כי כאשר אנו מכנים מישהו באופן סטריאוטיפי, אנו מאפיינים אותו בצורה מסוימת, כאשר לרוב לסטריאוטיפ יש ערכיות שלילית. ד"ר גבריאלה עלים (2007), טוענת, כי נהוג להשתמש במונח "אנשים עם מוגבלות" כדי לציין כל מי ששייך לקבוצה הגדולה של אנשים שיכולותיהם הפיזיות, החושיות, הקוגניטיביות או הנפשיות שונות מהיכולות הנחשבות בחברתנו כנורמטיביות. למרות השימוש במונח כולל, למעשה אנשים עם מוגבלות שונים מאד זה מזה. מדובר בקבוצה מגוונת ביותר הכוללת אנשים משני המינים, בכל הגילים, מכל הרמות הסוציו-אקונומיות, מכל קבוצה אתנית, בני ובנות כל הדתות וכל העדות. זוהי קבוצת מיעוט גדולה שכל אדם עשוי להצטרף אליה בכל זמן. חלק מצטרפים עם לידתם, אחרים כתוצאה מתאונה, מחלה, פעילות צבאית, פיגוע חבלני או בתהליך ההזדקנות.
בעשורים האחרונים תחום המנהיגות נחקר רבות באופן נרחב על ידי תפיסות וגישות שונות, החל מההנחה כי מנהיגות הינה דבר מולד, דרך סגנונות מנהיגות וכלה בכאלו המשיגות תוצאות. כאשר מדובר בסגנונות מנהיגות, הספרות המקצועית מציעה מגוון רחב של סגנונות, אך הניתוח במחקר זה יתרכז בתפיסת המנהיגות המעצבת (Transformational) והמתגמלת (Transactional), אשר הוצגו לראשונה על ידי בארנס (Burns), פותחו על- ידי באס ואבוליו Bass & Avolio, 1993)).
בארגונים רבים וביניהם גם מוסדות החינוך, נדרשים בעלי התפקידים בתחום הניהולי לקבל החלטות מדי יום, חלקן אף תכופות ובעלות חשיבות מכרעת לתפקודו של הארגון (בשארה; בשארה, 2010ׂ. כאשר אנו בודקים את תפקידו של מנהל בית הספר, אנו מגלים תפקיד בעל חשיבות מכרעת להצלחתו של בית הספר (Murphy, Elliott, Goldring & Porter 2006), כאשר הצלחתם של בתי ספר כרוכה בניסוח ומימוש של מטרות חינוכיות (ענבר, 2000). תפקידו של מנהל בית ספר הוא תפקיד עמוס ומורכב, והוא כולל משימות בעלות אופי מגוון. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שבתי ספר וכמובן המנהלים, פועלים במציאות משתנה, חסרת ודאות ויציבות (Riehl, 2003 & Cuban, 1988; Fullan, 2001; Leithwood).

כחלק מתפקידיו, עוסק מנהל בית הספר בפיתוח ארגוני, ניהול תהליכי קבלת החלטות, תכנון שיטתי ומערכתי, עיצוב אקלים וסביבה בטוחים, ניהול מערך תכניות הלימודים, עיצוב מערכת השעות, פיתוח מקצועי של צוות ההוראה, תקצוב ומימון של פעולות בית הספר, ניסוח חזון חינוכי ומימושו, גיוס עובדים וניהול המשאב האנושי, ניהול הקשרים עם קהילת בית הספר, פיתוח קהילות לומדות, הערכת ביצועי המורים, ולבסוף - שיפור הישגי כל התלמידים. תפקידיו של מנהל בית הספר משלבים היבטים ניהוליים ומנהיגותיים. מבחינה מושגית מדובר בשני ממדים שונים (ענבר, 2000, 1987). האחד, ניהולי, הכולל פן בולט של שימור, הסדרה ותפעול יום יומי של בית הספר, והשני, מנהיגותי, המדגיש פנים כגון: ערכים, מוסר, השראה, עיצוב מטרות, התחדשות, ובעיקר הנעת אנשים אל עבר מטרה משותפת ומוסכמת (Murphy et al., 2006).
לאור הממצאים לעיל, ולאור העובדה כי עד היום, לא נבדקו תפיסות המורים את קבלתם של מנהלים עם מוגבלות פיזית במערכת החינוך בכלל ובמערכת החינוך הערבית בפרט, מטרת המחקר הנוכחית היא לבדוק את העמדות והתפיסות של מורים לגבי סגנון מנהיגות המנהל בעל המוגבלות ולהשוות בתפיסות מנהל ללא מוגבלות פיזית. תוך בחינת מעמדם של מוגבלים פיזית באופן כללי בחברה הערבית, קבלת האחר והשונה אל מול הסטריאוטיפ והשתלבות מנהלים בעלי מוגבלויות במערכת החינוך.
לכן, השערת המחקר הנוכחי היא: שיימצא קשר בין קבלת מנהל עם מוגבלות לבין מחויבות ארגונית, כך שככל שקבלת המורים את המנהל בעל המוגבלות תהיה חיובית יותר, כך המחויבות הארגונית תגדל.
בחלקו הראשון של המאמר דנו בסקירת הספרות והגדרנו את המשתנים השונים תוך הבנת תפיסות המורים את המנהל הנכה. חלקו השני של המאמר עוסק בפן המתודולוגי והמחקרי, ניתוח הממצאים וגיבוש המסקנות. בחלקו השלישי והאחרון עוסק המחקר בדיון, גיבוש הצעות לעתיד וסיכום.