הקשר בין רמת האמפתיה לבין רמת האלימות בקרב בני נוער

הקשר בין רמת האמפתיה לבין רמת האלימות בקרב בני נוער

מוגש ל: דר' בר-דוד רבקה
שם קורס : סמינריון "אלימות בני נוער"

מבוא 3
אמפתיה 5
מהי אמפתיה? 5
התפתחות אמפתיה אצל ילדים 5
סוגי אמפתיה 7
תיאוריות על אמפתיה 7
מחקרים על אמפתיה 8
אלימות בקרב בני נוער 10
אלימות מהי? 10
שכיחות האלימות 10
תאוריות על אלימות 12
מחקרים על אלימות 13
הקשר בין רמת האמפתיה לבין אלימות בקרב בני נוער 15
שיטה 19
ממצאים 20
דיון 23
בבליוגרפיה 26

מבוא

אמפתיה הנה מילה המתקשרת להתנהגות חיובית, לחמלה, אך עם זאת חסרת הגדרה מתמצתת ומדויקת. ניתן לשער כי מרבית האנשים יראו בחיוב אם יאמרו עליהם שהם בעלי אמפתיה, גם אם לא תמיד יידעו את המשמעות המדויקת של הדבר. האמפתיה בתור מנגנון נפשי שואפת לייצר חיבור בין עולמות פנימיים נפרדים, כמו כן לייצר מקום מפגש בין סובייקטים במהלך טיפול פסיכולוגי המבוסס על הבנה הדדית של אחד את השני (ערן, 2016).
מבחינה התפתחותית האמפתיה ממלאה תפקיד מרכזי בקשר בין האם לתינוק. תחילת הקשר בין האם לתינוק מתאפיינת במושקעות אמפתית בצורתה הקיצונית ביותר – כלומר, בהפיכתם של השניים לאחד. האם מוותרת באופן לא-מודע על הסובייקטיביות שלה ומבטלת אותה למען ההשקעה בהתפתחות הסובייקטיביות של התינוק. בפרט, בכל פעם שהיא מוותרת על שעת שינה שלה בכדי להזין/להרדים/לחמם את תינוקה היא מעמידה את צרכיו לפני צרכיה, או במילים אחרות מעמידה את הסובייקטיביות שלו בעדיפות גבוהה יותר מהסובייקטיביות שלה. כאשר דבר זה מתרחש לאורך זמן, נבנית אצל התינוק תחושה פנימית של עצמי מגובש ומלוכד (ערן, 2016).
לפי הגישה הפרוידיאנית, האמפתיה הינה דרך להבנה ולזיהוי תהליכים פנימיים המתרחשים אצל האחר. פרויד (1921 מתוך: ידידה, 2003) טען שהאמפתיה היא המנגנון היחיד שבעזרתו אפשר לנקוט עמדה כלשהי כלפי הזולת. בפרט טען פרויד כי שהרכיב המוסרי באישיותו של הילד מתפתח רק לקראת גיל 4-6 עם התפתחותו של ה"סופר-אגו" והופעתו של התסביך האדיפאלי, כלומר הפעילות הפרו-חברתית היא מעין מנגנון הגנה שהאגו משתמש בו כדי להתמודד עם דרישותיו של ה"סופר-אגו". לכן, כאשר ילדים מגיבים בצורה פרו-חברתית הדבר נובע, לדעתו של פרויד, כתוצאה מהפנמה של ערכים המעודדים התנהגות פרו-חברתית או מרגשי אשמה שמעורר בהם מצפונם כאשר אינם נענים בהתאם.
לעומתם, התיאוריות הביהביוריסטיות טענו שהתנהגות אמפתית מתפתחת אצל הילד באותו אופן שבו מתפתחות ונלמדות התנהגויות אחרות. כלומר, באמצעות מנגנוני התניה של חיזוקים ועונשים. בדומה לכך, תיאורית הלמידה החברתית טענה שבאמצעות צפייה מקבל הילד מידע ממגוון של מקורות חברתיים אותם הוא מעבד בתהליכים קוגניטיביים פנימיים. מידע זה כולל בתוכו את הצורך ללמוד ממודלים מקובלים, במיוחד הורים, מהם האלמנטים החברתיים, הערכיים והמוסריים הרלבנטיים, איזו תשומת לב יש להקדיש לכל אלמנט ואיזו תגובה תחשב כבעלת ערך חברתי נורמטיבי) Eisenberd & Fabes , 1998 מתוך בקר, 2004).

אלימות הנה תופעה קבועה בחברה האנושית ובמדינת ישראל בפרט. כך למשל על סמך דיווחי משטרת ישראל, בין השנים 2003 -2010 התרחשו בממוצע כ 620,000 עבירות אלימות. מרבית העבירות, 91% , דווחו למשטרת ישראל ולמשרד הרווחה, ו– 85% מהן היו עבירות אלימות קלות (רגב, עמרם, סידי ושירי 2014).
גם בנושא מקור האלימות ישנן מספר תיאוריות שונות. הגישות הפרוידיאניות טוענות כי דחף אגרסיבי הנו דחף טבעי בתהליך ההתפתחות אצל כל ילד. ככל שהילד גדל הוא מצליח לרסן אותם ולנתב את הדחפים בדרכים מקובלות בחברה (פרויד, 1949 בתוך: גוטליב, 2002).

יש האומרים כי רמת האלימות עולה משנה לשנה ושוברת שיאים חדשים. בפרט מדובר באלימות בקרב בני נוער. כך למשל טוען האטי (Hatty, 2000 ) כי מספר מקרי האלימות שבוצעו על ידי בני הנוער עלה ב-50% בין השנים 1987-1991. לעומתו, טוענים אחרים כי אלימות בקרב בני הנוער נמצאת במגמת ירידה וכי כיום שמים לב לאלימות בני הנוער מאשר בשנים עברו, בנוסף כעת הגדרת האלימות הנה רחבה יותר מבעבר (בנבנישתי ועמיתיו, 2006).

המחקר הנוכחי יבחן את הקשר בין רמת האמפתיה בקרב בני נוער בישראל בגילאי התיכון (16- 18) לבין רמת האלימות אצלם. בתחילת העבודה תוצג סקירת ספרות, הכוללת התייחסות לאמפתיה על סוגיה, מחקרים אודות האמפתיה, הגדרת אלימות על סוגיה ומחקרים אודותיה, כמו גם תוצאות המחקרים בנושא הקשר בין רמת האמפתיה לבין רמת האלימות בקרב בני האדם בכלל ובני הנוער בפרט.
לאחר מכן יוצג פרק שיטה בו יתואר כיצד בוצע המחקר ובאיזה כלי נעשה שימוש, פרק התוצאות אשר יציג את תוצאות המחקר ופרק הדיון אשר בו תוצאות המחקר הנוכחי יוצגו לעומת תוצאות מחקרים קודמים בנושא.