הקשר בין שנת הלימודים האקדמית של סטודנטים לבין שביעות הרצון שלהם מאיכות השינה

הקשר בין שביעות רצון מאיכות השינה של סטודנטים לסיעוד באוניברסיטת בן גוריון בהתאם לכל שנת לימודים אקדמאית

תוכן עניינים

1. תקציר 2
2. מבוא 3
3. סקירת ספרות 4
3.1. שינה 4
3.2. מנגנוני שינה – השעון הצירקדי, מחזור ערות-שינה ביחס למחזור אור-חושך 4
3.3. שינה בקרב האוכלוסייה הכללית 5
3.4. מחסור שינה והשפעתו על: אוכלוסייה כללית, אחיות וסטודנטים למקצועות הבריאות 5
3.4.1. אוכלוסייה כללית 5
3.4.2. אחיות 6
3.4.3. סטודנטים למקצעות הבריאות 6
3.5. איכות וכמות שינה בקרב סטודנטים למקצועות הבריאות לפי שנים 8
3.6. סיכום 8
4. שיטה 10
4.1. אוכלוסיית המחקר 10
4.2. כלי המחקר 11
4.3. הליך המחקר 11
5. תוצאות 12
6. דיון ומסקנות 14
7. ביבליוגרפיה 16
8. נספחים 19
8.1. נספח א' – שאלון 19
8.2. נספח ב' – סטטיסטיקה 26

1. תקציר
עבודה זו בדקה את הקשר בין שביעות רצון מאיכות השינה של סטודנטים לסיעוד באוניברסיטת בן גוריון בהתאם לכל שנת לימודים אקדמאית.
במחקר הנוכחי השתתפו כ-208 סטודנטים לסיעוד מתוך 350 סטודנטים למקצועות הבריאות באוניברסיטת בן גוריון. כ-19.7% ממשתתפי המחקר היו גברים בעוד השאר (כ-80.2%) היו נשים. מתוך כלל המשתתפים, כ-36.3% לומדים בשנה ראשונה, כ-30% בשנה שנייה, כ-20.9% בשנה שלישית וכ-12.9% בשנת הלימודים הרביעית.
ממצאי המחקר העלו, כי כמות השינה הרווחת בקרב סטודנטים לסיעוד באוניברסיטת בן גוריון יורדת ככל שעולים בשנת הלימודים האקדמית. בשנת הלימודים הראשונה, כ-95 סטודנטים דיווחו שהם ישנים כשש עד שמונה שעות בממוצע בלילה, כאשר בשנת הלימודים השנייה, מספר הסטודנטים שדיווחו על שש עד שמונה שעות שינה בלילה ירד ל-68 (ירידה של כ-13%). יחד עם זאת, ממצאי המחקר לא הראו באופן חד משמעי, כי שביעות הרצון מאיכות השינה בקרב סטודנטים לסיעוד באוניברסיטת בן גוריון קטנה ככל שעולים בשנת הלימודים האקדמית. הממצאים העלו, כי בשנת הלימודים הראשונה, מספר הסטודנטים שהיו מרוצים ומרוצים מאוד מאיכות השינה שלהם, עמד על 62 סטודנטים, בעוד שבשנה השנייה, ירד מספר הסטודנטים המרוצים והמרוצים מאוד לכ-55 סטודנטים. יחד עם זאת, היקף הסטודנטים שדיווחו שהם מרוצים מאוד מאיכות השינה שלהם, לא ירד כלל במהלך שנת הלימודים כלומר אם בשנה הראשונה היקף המרוצים מאוד מאיכות השינה עמד על 10 סטודנטים, הרי שבשנת הלימודים הבאה עמד מספר הסטודנטים על 11 ובשנה השלישית על 15 סטודנטים, כלומר עלייה של 50%.

2. מבוא
שינה נחשבת לצורך ביולוגי בסיסי, כאשר במהלך עשרים השנים האחרונות ישנו עניין גובר בקשר הדו כיווני בין שינה לבריאות (2). מחקרים רבים מראים, כי שינה טובה חיונית לבריאות טובה, מחזקת יכולות קוגניטיביות כגון זיכרון ולמידה, ומפחיתה את הסבירות לטעויות. בנוסף, קושרים החוקרים בין הפרעות שינה לבין מגוון רחב של בעיות בריאותיות כמו: מחלות לב כליליות, שבץ, פרפור פרוזדורים, סכרת, יתר לחץ דם, דיכאון, בעיות זקפה, השתנה לילית, קוגניציה ירודה, וסיכון למוות. יתר על כן, שינה קצרה מ6-7 שעות בלילה עשויה להגביר את הסיכון להשמנה, סכרת סוג 2, מחלות לב, הפרעות במצב הרוח, ריכוז ירוד, זיכרון וקושי בשמירה על ערנות. יתרה מכך, שינה פחותה מעלה את הסיכון לתאונות, לביצועים ירודים ופרודוקטיביות נמוכה במקום העבודה (8).
גם עבור סטודנטים, השינה היא קריטית במהלך הלימודים האינטנסיביים. מחקרים מצביעים על חוסר כרוני בשינה בהקשר של להישגים נמוכים באקדמיה ועל שכיחות של 18.5% של הפרעות שינה בקרב סטודנטים לעומת 7.4% באוכלוסייה הכללית (6). עוד, נמצא כי סטודנטים פגיעים במיוחד להפרעות שינה עקב פקטורים סביבתיים כגון: השגחה הורית פחותה, החופש לבחור את זמן השינה, לחץ אקדמי מוגבר וכמות הזמן המוקדשת ללימודים או פעילויות פנאי, כאשר איכות השינה מושפעת לרוב מלחץ וחרדה, גורמים נפוצים בקרב סטודנטים (1). עבור סטודנטים למקצועות הבריאות, הרי שהסביבה הקלינית שבה הסטודנטים נמצאים נחשבת כאחת מסביבות העבודה המלחיצות ביותר, מהסיבה הפשוטה שעליהם להתמודד עם מצבים מסכני חיים (20).
עבודה זו בודקת את הקשר בין שביעות רצון מאיכות השינה של סטודנטים לסיעוד באוניברסיטת בן גוריון בהתאם לכל שנת לימודים אקדמאית.