תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    הקשר בין תרגול מיינדפולנס לבין הפחתת אכילה רגשית

    תחום / תואר:
    מחיר: 220.00₪
    מספר מילים: 4690
    מספר מקורות: 21
    סוג הקובץ: docx
    שנת הגשה: 2020
    סוג העבודה: עבודה סמינריונית
    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    הקשר בין תרגול מיינדפולנס לבין הפחתת אכילה רגשית

    תוכן עניינים
    מבוא 2
    רקע תיאורטי 2
    השיטה 6
    1.משתתפים 6
    2.כלי המחקר 6
    3.הליך המחקר 6
    התוצאות 8
    1.סטטיסטיקה תיאורית 8
    2.בדיקת השערות 8
    דיון 10
    מגבלות המחקר 11
    כיווני פעולה ומחקרים עתידיים 11
    ביבליוגרפיה 13
    שאלון אכילה רגשית 15
    שאלון קשיבות 17
    שאלון פרטים דמוגרפיים 18

    מבוא
    אכילה רגשית היא מצב שבו האדם משתמש באכילה לא כדי להשביע רעב פיזי, אלא על מנת לפצות בגין מצבים רגשיים מעיקים ובלתי נעימים (Braden et al., 2020). לאכילה רגשית עשויות להיות השלכות שליליות רבות הן מבחינה פיזית-רפואית כגון השמנת יתר, צריכת מזון בלתי בריא, והשלכות בריאותיות נוספות (Spinosa et al., 2019), והן מבחינה פסיכולוגית (Annesi, 2020). כתוצאה מהאכילה הרגשית אדם עשוי להימנע מהתמודדות עם הקשיים הרגשיים ולפתח מנגנוני תגובה לא הסתגלותיים (Kornacka et al., 2020), ולהימנע מטיפול בבעיות שהובילו לרגשות הבלתי נעימים מלכתחילה (Palmeira et al., 2019).
    בניגוד לאכילה רגשית שהיא למעשה מנגנון הימנעות מהתמודדות עם רגשות לא נעימים על ידי הסחה, קשיבות היא התבוננות לא שיפוטית פנימה (Palmeira et al., 2019). תרגול קשיבות מאפשר לחוש את הרגשות ולהתבונן בהם אך לא לייחס להם את המשמעות השלילית. כך, תרגול קשיבות מאפשר להתמודד עם הרגשות מבלי להימנע מהם (Lattimore, 2020).
    מתוך רציונל זה, שיערנו כי תרגול קשיבות יוכל להפחית אכילה רגשית. מטרת העבודה הנוכחית היא לבדוק האם תרגול קשיבות אכן יכול להפחית הרגלים של אכילה רגשית. לצורך כך נערך ניסוי שבחן את השינויים באכילה הרגשית בין משתתפים שתרגלו קשיבות (קבוצת הניסוי) לבין משתתפים שלא תרגלו קשיבות (קבוצת הביקורת). הפרק הבא ירחיב על הרקע התיאורטי לגבי הקשר האפשרי בין קשיבות לבין אכילה רגשית.

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: