השפעתם של מודלים שונים של גישור על תוצאות ההליך ועל שביעות רצון הצדדים בסכסוכי משפחה

המכללה האקדמית אונו

.LL.B משפטים

סמינריון בגישור

השפעתם של מודלים שונים של גישור על תוצאות ההליך ועל שביעות רצון הצדדים בסכסוכי משפחה

שנת הגשה: 2024

תוכן עניינים

מבוא 1
הגדרות וסוגי יישוב סכסוכים 3
משמעות הרגולציה של הליך הגישור 7
ניתוח השוואתי של מודלים שונים של גישור 8
גורמים המשפיעים על שביעות רצון מהגישור 10
מדידת רמות שביעות הרצון 11
תוצאות הגישור בחקר מקרה של סכסוכי משפחה 13
החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה וחובת פגישות המידע וההיכרות 13
השפעת שביעות הרצון מתהליך הגישור על תוצאת הגישור 17
דיון ומסקנות 19
מקורות 21
חקיקה 23
פסיקה 23
מקורות נוספים 23

מבוא

הגישור הוא הליך ליישוב סכסוכים שבו צד שלישי ניטרלי מסייע לצדדים לנהל ביניהם משא ומתן ולהגיע בעצמם להסדר מוסכם, בלא שנתונה לו סמכות לכפות עליהם הכרעה. מוסד הגישור צמח מתוך ביקורת על ההתדיינות האדוורסרית בבית המשפט: עלותה גבוהה, משכה ארוך, והיא ממקדת את הדיון בעובדות ובזכויות משפטיות תוך שהיא מותירה מחוץ לדיון את ההיבטים האנושיים של הסכסוך, שלא אחת דווקא הם המפתח ליישובו.

בישראל עוגן ההליך בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, שהוסף בתיקון מס' 15 משנת 1992, ובתקנות שהותקנו מכוחו. בבסיס התמיכה של המערכת המשפטית בגישור עומדים שני טעמים נפרדים. האחד ערכי, ועניינו הזדהות עם האוטונומיה של הפרט ועם יכולתם של הצדדים להכריע בעצמם בעניינם, ערך שזכה למעמד חוקתי בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. האחר טכני וכלכלי, ועניינו הקלת העומס הכבד המוטל על בתי המשפט.

ואולם הגישור אינו הליך אחיד. הספרות המקצועית מבחינה בין מודלים שונים של גישור, הנבדלים זה מזה במטרת ההליך, בתפקידו של המגשר ובאמות המידה שלפיהן נמדדת הצלחתו. ההבחנה בין גישור מעריך לגישור מאפשר נטועה בסיווג שהציע Riskin, שמיפה את עמדות המגשרים לפי האופן שבו הם מגדירים את הבעיה ולפי מידת התערבותם בתוכנה. המודל הטרנספורמטיבי, שפיתחו Bush ו-Folger, מציב במרכז ההליך את ההעצמה ואת ההכרה ההדדית ולא את ההסכם. מודל פתרון הבעיות, לעומתם, נשען על גישת המשא ומתן מבוסס האינטרסים של Fisher ו-Ury, ומכוון להסדר המיטיב עם שני הצדדים כאחד.

ההבחנה בין המודלים אינה תיאורטית בלבד. עם התרחבותו של הגישור הכרוך בבתי המשפט התחדדה השאלה כיצד משפיע אופיו של ההליך על תוצאותיו. מחקר אמפירי שנערך בליטא בחן את האתגרים שמעורר שילובו של גישור מוסדר במערכת השיפוטית, וקשר אותם לקיימותה של מערכת יישוב הסכסוכים בכללותה. בישראל בחנה ועדה ציבורית שמינה משרד המשפטים דרכים להגברת השימוש בגישור בבתי המשפט.

בשנים האחרונות נבחנה שאלה זו גם בכלים כמותיים. Tsuruhara ו-Cremin ניתחו את הקשר שבין דפוסי ההתנהגות של המגשר ושל הצדדים לבין תוצאת הגישור, ושאלו אם ההליך מניב שינוי ביחסים שבין הצדדים או יישוב של הסכסוך בלבד. Benson ו-Asaah-Junior בחנו את חוויית ההגינות הדיונית של מתדיינים שעברו גישור מוסדר בבתי המשפט בגאנה. Jiang ועמיתיה השוו בין הורים המדווחים על אלימות בין בני זוג שהגיעו להסכם בגישור, לבין מי שלא הגיעו להסכם ומי שהתדיינו בלא גישור כלל. מחקרים אלה ממחישים כי שביעות הרצון מן הגישור אינה נגזרת מהשגת ההסכם בלבד, אלא גם מן האופן שבו מתנהל ההליך עצמו.

על רקע זה עוסקת עבודה זו בשאלת המחקר הבאה: כיצד משפיעים מודלים שונים של גישור על תוצאות ההליך ועל שביעות רצונם של הצדדים ממנו?

הפרק הראשון מציג את הגדרות הגישור ואת סוגי ההליכים ליישוב סכסוכים, ומעמיד את הגישור אל מול הפישור, הבוררות והגישבור. הפרק השני עומד על התפתחות הרגולציה של הגישור בישראל. הפרק השלישי משווה בין המודלים השונים של גישור. הפרק הרביעי דן בגורמים המשפיעים על שביעות הרצון מן ההליך ובדרכים למדידתה. הפרק החמישי מתמקד בחקר מקרה של גישור בסכסוכי משפחה ובגירושין, שבו מתחדדת הזיקה שבין המודל שנבחר לבין התוצאה המושגת. העבודה נחתמת בדיון מסכם ובמסקנות.