חוק הלאום והשפעתו על השתתפות פוליטית בקרב ערביי ישראל

סמינר זכויות אדם בישראל

חוק הלאום והשפעתו על השתתפות פוליטית בקרב ערביי ישראל

תאריך הגשה : אפריל 2024

תוכן עניינים
מבוא 3
חוק הלאום 5
ייצוג המיעוט הערבי בממשלת ישראל על רקע מציאות מפלה 10
היעדר תודעה פוליטית בקרב תושבי ישראל הערבים 14
ממצאים ופתרונות אפשריים 18
סיכום ומסקנות 22
ביבליוגרפיה 24

מבוא
מאז הקמתה של מדינת ישראל, המיעוט הערבי בתוכה הפך ממיעוט חסר כוח פוליטי לנדבך מרכזי, המהווה כיום כ-22% מכלל האוכלוסייה, כאשר כיום הוא אינו מפחד מלהפגין נוכחותו באמצעות פעילות פוליטית שמטרתה צמצום פערים והשתלבות חברתית בנוף התרבותי של מדינת ישראל. עם זאת, החל משנות ה-2000 אנו חוזים בירידה בכל הקשור להשתתפות פוליטית ותודעה פוליטית באופן כללי בקרב המגזר הערבי ביחס לזה היהודי, כאשר את התופעה ניתן להקביל לאדישות ולחוסר רצון להזדהות עם המדינה וערכיה. מטרתה של עבודת מחקר זו היא בחינת הקשר בין מציאות מפלה של מדינת ישראל כלפי המיעוט הערבי ובין נכונותו להשתתף פוליטית בכלל ואת תודעתו הפוליטית בפרט. השתתפות פוליטית היא למעשה סלילת הדרך לקיומו של שוויון זכויות בין כל אזרחי המדינה, שכל בעזרת השתתפות פוליטית פעילה, הפרט מבטיח לעצמו ייצוג במוסד הכנסת, מה שיביא לידי ביטוי זכות בסיסית כמו שוויון. רכיביה של שאלת המחקר ייבחנו לאורך שלושה פרקי סקירה, כאשר כל אחד מהם ינסה לשפוך אור על סוגיה ספציפית המרכיבה את שאלת המחקר, זאת בעזרת מקורות ראשוניים ומקורות משניים מן הספרות הענפה בתחום, בשילוב של נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמכון הלאומי לדמוקרטיה של ישראל, לצורך אימות התאוריות הספרותיות אל מול המצב בשטח. כך, הפרק הראשון יבצע את הסקירה המתבקשת על הנדבך המרכזי של שאלת המחקר, חוק הלאום שאושר בכנסת ה-20 בשנת 2018. הפרק יציג את התהליכים המרכזיים אשר הובילו אליו, את תהליך חקיקתו וזאת תוך עמידה על ההתנגדות של הפוליטיקאים הערבים אליו, מה שגרם לעיכובו. בנוסף ועל מנת להציג את העובדה שחוק הלאום מהווה רק אבן פינה בכל הקשור למדיניות מפלה כלפי המיעוט הערבי, הפרק יציג אירועים מרכזיים נוספים אשר מראים כי חוק הלאום הוא אומנם אירוע מכונן בהיסטוריה של ערביי ישראל, אך הוא חלק מפסיפס אשר מרכיב את חייהם בישראל לצדו של הרוב היהודי, אשר לא שוכח להזכיר למיעוטים לטובת מי מוטה המדינה מלכתחילה. בהלך הפרק תבוצע אינטגרציה בין מקורות ראשוניים למשניים, כאשר חקיקה ופסיקה יצטרפו לספרות הכתובה בתחום, תוך שימוש במאגרים סטטיסטיים אשר ישפכו אור על מצבם הדמוגרפי של הערבים הלכה למעשה, והאם הם מהווים ניגוד למה שנטען או שמא מדובר באימות. מטרת הפרק היא לספק רקע שלאורו מתקיים הציבור הערבי לאורך השנים בישראל, וזאת על מנת להבין את הנסיבות בפרקים הבאים.
הפרק השני ידון ברכיב הנוסף של שאלת המחקר, והוא הייצוג של המיעוט הערבי בכנסת ישראל, כאשר הייצוג מהווה את אחד מעמודי התווך בכל מדינה דמוקרטית. במהלך הפרק תינתן סקירה של המפלגות הערביות, כאשר לכל אחת אינטרסים שונים, שהרכיבו לבסוף את הרשימה המשותפת וזכו לכמות קולות היסטורית. במהלך הסקירה תהיינה גם נגיעה בסוגיות המרכזיות המהוות את הבעיות העיקריות עמן מתמודדים אזרחי ישראל הערבים, עליהן אמונים חברי הכנסת הערבים בעודם מייצגים מיעוט זה. הפרק לא רק ידון בסקירה עובדתית של המפלגות, אלא גם את הבעיות עמן מתמודדות בדרכן לייצג את קהל בוחריהן, בין היתר הליכים משפטיים נגדן ונגד חברי הכנסת המרכיבים אותן, בטענות שונות כאשר המרכזיות שבהן הן חתירה תחת אופייה היהודי של מדינת ישראל וחתירה תחת קיומה של מדינת ישראל. אותם המכשולים בעצם יביאו לידי ביטוי את המציאות החוקתית הבעייתית שמהווה חוק הלאום עצמו, שכן לאור התהליכים שמובילים אליו, קשה מאוד להיות מפלגה שמייצגת מיעוט ערבי שבמידה מסוימת לא חותרת תחת אופייה היהודי של מדינת ישראל, מה שכבר מהווה נקודת פתיחה נחותה של הערבים לעומת הרוב היהודי. גם בפרק זה יתבצע שימוש במקורות משניים לצד אלו הראשוניים, וזאת לצורך הבאה לידי ביטוי את המצב המשפטי אל מול הטענות של חוקרים מובילים בתחום. מקומו של הפרק בעבודה זו הוא טבעי כאשר דנים במידת ההשפעה של חוק הלאום על השתתפות פוליטית של המיעוט המופלה, שכן ייצוגו יכול להוות גם את הבעיה וגם את הפתרון לבעיה שמציג חוק הלאום ומדיניות מפלה כלפי הערבים בישראל.
הפרק השלישי יבחן את הרכיב המרכזי הנוסף של שאלת המחקר, כאשר תינתן סקירה על הציבור הערבי עצמו ואת נכונותו לקחת חלק פעיל בפעילות פוליטית בישראל, זאת לאור הבעיות והמכשולים שהוצגו בפרקים הקודמים. עניין התודעה הפוליטית בקרב המיעוט הערבי חשוב כפי שהוא חשוב כאשר דנים בכל מיעוט המתקיים במדינה דמוקרטית אחרת בעולם. הדבר גם נכון בייחוד כאשר מבינים שכאשר התודעה הפוליטית ירודה, המשמעות היא חוסר הזדהות ואי רצון להשתלב במדינה שבה הפרט חיי ומתקיים וההשלכות על כך עלולות להיות הרסניות עבורו, וכך גם עבור הרוב כאשר קצב הילודה במיעוט הערבי מראה כי בעשורים הקרובים תהיינה עלייה במספר הפרטים המרכיבים אותו. במהלך הפרק יוצגו נתונים לגבי ההשתתפות של המיעוט בבחירות הכלליות לכנסת, כאשר יינתן דגש למערכות בחירות בשנות ה-2000. זאת ועוד, יוצגו משתנים נוספים אשר יכולים להציג השפעות אפשריות על אחוזי ההצבעה וכיצד הם באים לידי ביטוי במיעוט הערבי בישראל. פרק זה למעשה מאגד בתוכו את שני הפרקים הקודמים, כאשר הוא מהווה את המענה לשאלת המחקר על בסיס הנתונים בשטח, כאשר הפרק האחרון כולו ידון בממצאים שעלו ממנו ובפתרונות האפשריים הזמינים עבור שילובם מחדש בצורה ראויה את הערבים בנוף הפוליטי של מדינת ישראל ומימוש זכויותיהם באמצעים הקבילים במדינה דמוקרטית.