תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    חזקת היהדות של הקהילה האתיופית לאור התפיסה הממסדית לשאלה "מיהו יהודי"

    תחום / תואר: ,
    מחיר: 397.00₪
    מספר מילים: 5545
    מספר מקורות: 31
    סוג הקובץ: docx
    שנת הגשה: 2021
    סוג העבודה: עבודה סמינריונית
    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    תוכן עניינים

    1. מבוא 2
    2. רקע תיאורטי 3
    2.1. הקהילה האתיופית 3
    2.1.1. הקהילה האתיופית בישראל – זהות ומאפיינים 3
    2.1.2. העלייה לישראל 4
    2.1.3. קליטת בני הקהילה בישראל 6
    2.2. מיהו יהודי 9
    2.2.1. שאלת "מיהו יהודי?" – רקע 9
    2.2.2. תפיסת הממסד הדתי את "מיהו יהודי" 10
    2.2.3. ראיית המחוקק ובית המשפט את "מיהו יהודי" – חוק השבות 11
    2.3. השפעת שאלת "מיהו יהודי" על הקהילה האתיופית 12
    2.3.1. ההכרה הממסדית ביהדותם של בני הקהילה האתיופית 12
    2.3.2. השפעת שאלת יהדותם של בני הקהילה האתיופית על מרקם החיים בישראל 13
    3. דיון ומסקנות 16
    4. ביבליוגרפיה 18

    מבוא
    במדינת ישראל, הנחשבת גם ארץ ההגירה והחברה הרב-תרבותית, מתקיימים אלו לצד אלו מגזרים רבים ומגוונים: עולים מברית המועצות לשעבר, עולים מאתיופיה, המגזר החרדי, המגזר הערבי, בני קיבוצים ועוד רבים. לכל אחד ממגזרים אלו תרבות, נורמות וערכים שחייבים להבינם ולהביאם בחשבון (אתגר, 2009). אחד המגזרים המרתקים ביותר הוא המגזר האתיופי.
    במשך שנים, נאבקה החברה האתיופית שעל מנת שיכירו ביהדותה. חוק השבות אשר חוקק כבר בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20, לא הגדיר באופן מפורש 'מיהו יהודי', ומלבד ההשלכות הקשורות לסוגיות של הגירה ועלייה, היעדה הגדרה מסודרת וממלכתית, גרמה ללא מעט קשיים עבור בני העדה. העובדה כי לא הוגדרה בחקיקה השאלה 'מיהו יהודי', הובילה ללא מעט פסיקות בבית המשפט העליון, אולם בית המשפט עצמו נמנע מלהכריע והשיב את המחלוקת חזרה אל המוסדות הממלכתיים והדתיים. בסופו של דבר נקבע כי 'יהודי' הוא מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר ואינו בן דת אחרת (ליפשיץ וספיר, 2006).
    בני העדה האתיופית זכו להכרה ביהדותם רק בתחילת שנות ה-70 באמצעות פסק הלכה שפרסם הרב עובדיה יוסף בשנת 1973 ולפיה יהודי אתיופיה הם צאצאים של העם היהודי, ולכן יש להעלותם ארצה (מולא, 2018). כשנה לאחר מכן, הצטרף לקריאה להכיר ביהדות בני העדה האתיופית גם הרב הראשי האשכנזי, הרב שלמה גורן, ובחודש מרץ 1975 קבעה ועדה בין משרדית שיהודי אתיופיה זכאים לאזרחות ישראלית במסגרת חוק השבות (בן-דרור, 2019).
    למרות ההכרה ביהדותם, נתקלו במהלך השנים בני העדה בלא מעט קשיים הלכתיים הקשורים לנישואין, כניסה למוסדות חינוך דתיים, אפליה בתעסוקה וכדומה. העבודה הנוכחית עוסקת באופן התפיסה הממסדית ל"מיהו יהודי" משפיעה על חזקת יהדותם של בני העדה האתיופית?

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: