חיסיון בנק-לקוח
מגישה:
תוכן עניינים
מבוא 2
סקירת ספרות 4
דיני החסיון – רקע משפטי 4
הזכות לפרטיות 6
חסיון בנק-לקוח – המצב המשפטי 9
ראיית בית המשפט את החסיון שבין בנק-לקוח 13
משפט משווה 17
דיון מסקנות 19
ביבליוגרפיה 20
מבוא
אם נשאל אדם, כל אדם, האם הוא יהיה מוכן כי החשבונות שלו בבנק יהיו פתוחים לעיון לכל המעוניין, הרי שללא ספק התשובה לכך תהיה שלילית. כאשר ייכנס צד שלישי לסניף של בנק ויבקש מידע על פלוני אשר מנהל שם חשבון בנק, סביר להניח שאותו צד שלישי לא יקבל את המידע אותו הוא מבקש לדעת. אולם מה באשר בנק אחר? האם העובדה כי מדובר במוסד בנקאי אחר, חברת אשראי או כל גוף פיננסי אחר, מאפשר לבנק במידה כזו או אחרת לגלות נתונים מהחשבון שאנו מנהלים? כלומר, עד כמה הבנק חייב לשמור על הסודיות, קרי החסיון בינו לבין הלקוח? עבודה זו עוסקת בסוגיית החסיון שבין הבנק לבין הלקוח.
הדעה המקובלת היא, כי משמעותה של ה"חסיון הבנקאי" וכן ה"סודיות בנקאית", היא חובתו של הבנקאי שלא לגלות לצד ג, שאינו מוסמך, כל מידע המגיע אליו במסגרת עסקיו עם לקוח. לקוח לעניין שמירת הסודיות הבנקאית הוא אדם שיש ברשותו חשבון בבנק. למעשה, על הבנק למלא את תפקידו אך לתכלית שלשמה נמסר לו הכוח, ללא מניעים זרים ותוך כדי שמירה על האינטרס של הלקוח.
החסיון הבנקאי יכול להתעורר בשני סוגים של מקרים עיקריים: המקרה הראשון, כאשר הבנק אינו צד להליך המשפטי שבמסגרתו מתבקש המידע הבנקאי. כלומר, על פי סעיפים 38 ו-39 לפקודת הראיות , רשאי בית המשפט, במסגרת דיון בהליכים המתנהלים בפניו, להורות לבנק שאיננו צד להליך המשפטי, לגלות מידע המצוי בידיו ואשר נחוץ לבירור ההליך. לבית המשפט שיקול דעת רחב והוא יכול להורות על גילוי מידע בנקאי והגשת מסמכים לא רק בנוגע לחשבונות של בעלי הדין המתדיינים, אלא גם כאשר המידע המבוקש נוגע לצד שלישי. המקרה השני, הוא כאשר הבנק הוא צד להליך המשפטי, בעוד שבעל הדין שכנגד מעוניין, לצורך ביסוס הגנתו או תביעתו, במידע המצוי בידי הבנק על אודות צד שלישי.
החסיון הבנקאי לא נמנה עם רשימת החסיונות שמופיעות בפקודת הראיות, והוא יציר הפסיקה ובתי המשפט. במהלך השנים, קבע בית המשפט העליון, כי החסיון נובע מאפיונה של חובת הסודיות החוזית של הבנק, שילובה עם חובת הסודיות הסטטוטורית שבסעיף 2(8) לחוק הגנת הפרטיות ומעמדה של הזכות לפרטיות כזכות יסוד והוא תוצאה טבעית ממהותו של העניין. השתתת המערכת הבנקאית על יחסי אמון ועל חובת סודיות, מגלמת בתוכה לא רק את האינטרס של הלקוח, אלא גם את האינטרס הציבורי כולו. זאת הסיבה לפיה בעוד שהסודיות הבנקאית נתפסת בדרך כלל כחובת סודיות חוזית, הרי שהחסיון הבנקאי נתפס גם כבעל אופי ציבורי. למרות שהחסיון הבנקאי מבוסס בין השאר על חוק הגנת הפרטיות, הרי שמדובר בחסיון נורמטיבי רחב החורג מגבולות חוק הגנת הפרטיות והוא אינו כפוף להגבלות הקיימות בחוק זה. המשמעות היא, שגם תאגידים במקרים מסוימים, יכולים ליהנות ממנו והוא חל על היקף נרחב של מידע ומסמכים הן בעניינים פרטיים הן בעניינים עסקיים.
אולם כשם שהסודיות הבנקאית איננה מוחלטת, כך גם החסיון הבנקאי הוא חסיון יחסי. כלומר, לעתים השיקול של עשיית משפט צדק והצורך בגילוי האמת מצדיקים את הסרתו של החסיון ואף פגיעה בפרטיות. לכן בכל פעם שמתבקש מידע בנקאי כלשהו, על בית המשפט לאזן בין החסיון ובין האינטרסים המתנגשים (הציבוריים והפרטיים).
בחלק הראשון, סוקרת העבודה את דיני החסיון במשפט הישראלי, תוך הבנת עומקו של החסיון הבנקאי, וסוגי החסיונות השונים המקובלים בחקיקה הישראלית ובתפיסת המשפט הישראלי.
בחלק השני, סוקרת העבודה את הזכות לפרטיות במשפט הישראלי, תוך סקירת החוק להגנת הפרטיות, דרך חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וכן את תפיסת בית המשפט את הזכות לפרטיות.
בחלק השלישי, סוקרת העבודה את המצב המשפטי בישראל בסוגיית החסיון שבין הבנק לבין הלקוח. הפרק סוקר את החקיקה הרלוונטית שאתה יכול "לעבוד" ולפרש בית המשפט, כמו גם את הלקונות השונות בחקיקה הקיימת והצורך של בית המשפט להשלים את אותן לקונות על מנת להגן על הלקוחות ועל האינטרס הציבורי.
בחלק הרביעי, סוקרת העבודה את תפיסת בית המשפט על ערכאותיו, את סוגיית החסיון שבין הבנק לבין הלקוח, תוך מתן דוגמאות שונות מפסקי דין הלכתיים לדוגמת פסק הדין בעניין סקולר ואחרים.
בחלק החמישי, סוקרת העבודה את המשפט המשווה, תוך התמקדות בדין האנגלי והאמריקני וסקירת הדין במקומות נוספים באירופה.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
