תוכן עניינים
מבוא 2
'סופות בנגב' ברוסיה והשפעתם על יצירותיהם של היהודים 2
ספרות רוסית ויהודית לאחר הפוגרומים 5
השתקפות התקופה ביצירותיו של י. ל גורדון (1831- 1892) 8
רקע כללי 8
יצירותיו של י. ל גורדון שקדמו לפרעות 8
השתקפות התקופה ביצירותיו של ביאליק 11
רקע כללי 11
השפעת הפוגרומים על יצירותיו של ח. נ ביאליק 12
סיכום 15
ביבליוגרפיה 17
נספחים 19
מבוא
'סופות בנגב' ברוסיה והשפעתם על יצירותיהם של היהודים
ב- 1 במרס 1881, הצאר אלכסנדר השני נרצח בידי מהפכנים רוסיים, כאשר הואשמו היהודים בהירצחו. רצח הצאר נתן את האות להתחלת פרק חדש בחיי העם היהודי ברוסיה, אשר מנה בתקופה זו 4,300,000 יהודים. ההתנקשות בצאר הביאה לשנאה , כלפי היהודים, אשר גברה ובאה לידי ביטוי באופן אלים. כעבור חודשיים, ב- 27 באפריל, 1881 פרצו פרעות בדרום רוסיה, אוקראינה ואזורים אחרים ברוסיה, אשר הביאו לפגיעה בקהילות היהודיות. סופרים יהודיים כינו פרעות אלה "סופות בנגב", כאשר הפרעות הושוו לסופות ואילו הנגב, במקורותיו היהודיים, משמש ככינוי לכיוון דרום. כ- 200 קהילות יהודיות נפגעו מפוגרומים אלו, שבמהלכן נהרגו ונפגעו עשרות יהודים. יש הסבורים כי שלטונות רוסיה תמכו בפרעות, ואף יש הסבורים כי מפקדים ופקידים בכירים היו אחראים לפוגרומים ובאשר לשלטון המרכזי, היה הוא לעיתים מעודד ולעיתים מונע את הפוגרומים שנעשו כלפי היהודים.
העיתונות רמזה רבות על אשמת היהודים ברצח הצאר, ואף עודדה את קוראיה כי היהודים זוממים אף משהו נורא יותר. שיח מצד האוכלוסייה המקומית הרוסית, שנעשה מול קציני המשטרה הבכירים, נעשה על- מנת להביא לאי- מניעת המתקפה כלפי האוכלוסייה היהודית. בעלי עסקים אף הפיצו כי זהו דיווח אשר הגיע מפיו של הצאר.
המאורע הראשון התרחש בחג הפסחא בעיר ייליסביטגרד החדשה. 15,000 תושבים יהודים, אשר חיו בעיר זו, ונאלצו להתמודד עם הפגיעה המתוכננת של העם הסובייטי. למקום נשלח כח צבאי בשל התגברות ההתרעות על פגיעה ביהודים. ביום הרביעי של החג החיילים הוצאו מן העיר, ויוזמי הפוגרום פעלו. הם בזזו, השמידו והרסו את בתי היהודים, כאשר רק ביום השלישי נשלחה תגבורת צבאית. הפרעות התפשטו ל- 33 ישובים באזור וכל זאת בתואנה כי היהודים הם האשמים ברצח הצאר.
יש לציין כי בפעם הראשונה שהיה על היהודים אילוץ להתמודד עם אנטישמיות מסוג זה באירופה במאה ה- 19. האנטישמיות אשר התבטאה בחוסר נוחות ואף באיום ממשי על אורח חייהם של היהודים. הפרעות התבטאו בהרס וחורבן של ישובים, אשר התחוללו עד סופה של השנה 1881, ביותר ממאתיים ערים וכפרים. המוני יהודים נפגעו קשות מן הפגיעות כלפיהם והיו חסרי אונים. בסך הכול נרצחו בשנת 1881 כארבעים יהודים, מספר הפצועים מנה כמאות יהודים ומספרן של הנשים אשר נאנסו הגיע למאות. אף באזורים רבים, למשל בצפון- מערב, בהם לא התחוללו פוגרומים, החלו שריפות ענק מתלקחות ברבעים היהודיים של הערים מינסק, ברוברויסק, ויטבסק ופינסק. רבים מבין היהודים מאזורים אלה מצאו עצמם ללא רכוש וללא קורת גג. היהודים לא קיבלו את הפגיעות כלפיהם בשתיקה ואף דרשו בהענשת הפורעים והאחראים לפרעות, דבר שהוצג באמצעות העיתונות כעלבון לעם הרוסי. אופן הממשל בנושא העיתונות התבטא באמצעות הפיקוח הרב שנעשה על הפרסומים בעיתונות, ניתן להבין כי גם בתקיפות הקשות יותר כלפי העם היהודי, חלה שתיקה בקרב פקידי הממשל בעלי הדרגות הגבוהות.
הצאר אלכסנדר השלישי לא יצא להגנתם של היהודים, ואף הביא להמשכיות של הפוגרומים. הכרזת השלטון בדרישתם של היהודים לעזיבת רוסיה: "הגבול המערבי פתוח לפני היהודים", בעיתונות הרוסית פורסמו מאמרים המסבירים את הפוגרומים כתגובה לדיכוי האוכלוסייה הרוסית בידי היהודים. שנה לאחר מכן, חלה חקיקה אנטי- יהודית כלפי כל היהודים ברוסיה. חקיקה זו הביאה להגבלה בתחומי החיים השונים של יהודי רוסיה.
ב- 19 באפריל שנת 1903 החלו לפקוד את יהודי רוסיה פרעות נוספות בשל ההסתה האנטישמית כלפיהם. הפוגרומים הללו היו הראשונים להתחיל את המאה העשרים . הפרעות התרחשו בעיר קישינב שנמשכו במשך יומיים, בחג האחרון של חג הפסח. במהלך פרעות אלה נהרגו 50 יהודים, נפצעו מאות אנשים ונהרסו אלפי בתים וחנויות של יהודים. פרעות אלו התרחשו באופן מכוון מצד ההמונים ולא כפי שהשלטונות הגדירו זאת כמעשה ספונטני. סיסמתם הייתה "הכה בז'ידים והצל את רוסיה". זו הייתה בעצם הנקודה בה היהודים הבינו כי לא תהיה הגנה מצד השלטון ועליהם להתמודד עם המצב.
הרס החיים היהודיים בעקבות הפוגרומים, מהפיכת אוקטובר ברוסיה ומאורעות אחרים בתחילת המאה ה- 20, הביאו לשינויים רבים בספרות והשירה העבריים, בשל המציאות התרבותית- רוחנית. האמונה הליברלית באבולוציה המשפרת את החיים האנושיים התרבותיים הביאה לבלבול בתוך מציאות שונה שהתקיימה בתקופת המהפכות, כאשר נוצר דיסוננס קוגניטיבי באשר להלך רוח התקופה. היתה תחושה של ייאוש מול תקווה משיחית לתיקון חיים רדיקלי.
הפוגרום בקישינב אשר פרץ ב- 6 באפריל 1903, מהווה נקודת מפנה בתפיסתם של היהודים ויחסם לשאלת הזהות היהודית. נוצרה הבחנה בין "היהודים הישנים" לבין "היהודים החדשים" ביחס לפגיעות בהם. האכזריות של הפורעים הביאו את האינטליגנציה היהודית למסקנה כי מחובתם להעריך מחדש את הזהות היהודית ואת יחסה לכוח.
בעבודה זו אנסה לבדוק את האופן בו מביעים יוצרים ספרותיים את תפיסתם את השלטון הרוסי ואת אופן התייחסות השלטון כלפי היהודים, האופן בו ביטאו את תחושותיהם באמצעות הכתיבה ואת השינוי ביצירותיהם ובאופן כתיבתם. תחילה אתאר את הספרות הרוסית היהודית שנכתבה לפני ולאחר ביצוע הפוגרומים כלפי יהודי רוסיה, לאחר מכן אתמקד ביצירותיו של י. ל גורדון ויצירותיו של ביאליק והשינויים שחלו בכתיבתם. בעבודתי אתמקד בשאלה כיצד הושפעה השירה והספרות העברית ברוסיה במאה ה-19 ואילו שינויים שחלו ביחס האוכלוסייה והשלטון ברוסיה הביאו לשינויים ביצירותיהם של היהודים שחיו ברוסיה. אשתמש במחקרים ומאמרים אקדמיים שנעשו על מנת להבין את ההתרחשות באותה התקופה ואף לנסות למצוא את הדרך בה הספרות והשירה יצרו חיבור בין אוכלוסיית היהודים ברוסיה ואף ברחבי העולם.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
