מבוא 3
האוכלוסיה הערבית במוסדות התכנון והבניה 4
נתונים 5
פסיקה 7
האוכלוסיה הערבית בחברות הממשלתיות 9
נתונים 9
פסיקה 10
האוכלוסיה הערבית בשירות המדינה בכלל 11
ביבליוגרפיה 13
במדינת ישראל רווחת החובה לייצוג הולם, דוקטרינה אשר נועדה להבטיח את ייצוגן של קבוצות שונות, בעיקר קבוצות הנחשבות לקבוצות מיעוט מודרות, במוסדותיה השונים של המדינה, כגון מוסדות אקדמיים, שירות המדינה, ועוד. הדין הישראל הכיר אף הוא בחשיבותה כאשר עיגן במספר חוקים את החובה האמורה, העיקרי ביניהם הוא חוק שירות המדינה (מינויים), תשי״ט 1959 סעיף א-15, אשר קובע ״בקרב העובדים בשירות המדינה, בכלל הדרגות והמקצועות, בכל משרד ובכל יחידת סמך, יינתן ביטוי הולם, בנסיבות הענין, לייצוגם של בני שני המינים, של אנשים עם מוגבלות, של בני האוכלוסיה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית, של מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה, של בני האוכלוסייה החרדית ושל עולים חדשים״. צירופה של האוכלוסיה הערבית לזכאות לייצוג הולם נעשה דרך תיקון החוק בשנת 2000, והחוק מציע ליישם זאת דרך ייעוד משרות והעדפה מתקנת. עברו שנים רבות מאז חקיקת החוק, ואכן חלק גדול מהנתונים האמפיריים מצביעים על עלייה במספר המועסקים בשירות המדינה המשתייכים לקבוצות המיעוט המוזכרות, ובכלל זה גם בני האוכלוסיה הערבית. יחד עם זאת, ההסדרה מעלה שאלות לגבי זכאות המיעוט הערבי לייצוג הולם במוסדות חשובים נוספים, מהם הוא ממשיך להיות מודר. לצד חוק שירות המדינה, קיימים חוקים נוספים המעגנים את הייצוג ההולם של האוכלוסיה הערבית במוסדות שונים, כגון חוק החברות הממשלתיות (תיקון מס׳ 11), לפיו ״בהרכב דירקטוריון של חברה ממשלתית יינתן ביטוי הולם לייצוגה של האוכלוסיה הערבית. עד להשגת ביטוי הולם לייצוג כאמור, ימנו השרים, ככל שניתן בנסיבות הענין, דירקטורים מקרב האוכלוסיה הערבית. ״
לצד המישור החקיקתי לעיגון החובה לייצוג הולם, ראוי לציין את פועלם של בתי המשפט הישראליים, ובייחוד בית המשפט העליון, לאורך השנים, אשר עסק לא פעם בסוגיות הנוגעות לייצוגה של האוכלוסיה הערבית במוסדות השונים של המדינה. כך למשל, הגיעו לפתחו של בית המשפט העליון שאלות בנוגע לחברותם של ערבים במועצת מקרקעי ישראל ובית המשפט קובע כללים מנחים לאופן יישומו של הייצוג ההולם בגוף ממשלתי מסוים. סוגיות נוספות נדונו בפני בית המשפט העליון, ולאור החשיבות של הכרעותיו במקרים אלה והשפעתם על מדיניות הייצוג ההולם בפועל, נכלול בסקירה הספרותית להלן גם את עיקרי פסקי הדין אשר עסקו בשאלות הייצוג ההולם של המיעוט הערבי במוסדותיה השונים של מדינת ישראל.
על אף עיגונה של החובה לייצוג הולם בחקיקה ראשית של המדינה, יש לציין כי החוק אינו מציין יעד ספציפי של אחוז העובדים, במקום זאת הוא עוגן בהחלטות שונות של הממשלה. כך למשל, לגבי האוכלוסיה הערבית הוחלט בשנת 2007 על העסקה של לפחות 10% ערבים, דרוזים וצ'רקסים בשירות המדינה בכללותו, עד 2012. בנוסף לכך, בשנת 2009 הממשלה קיבלה שתי החלטות נוספות הנוגעות בסוגיה, אשר נועדו לקבוע הסדרים קונקרטיים לייעוד משרות לאוכלוסייה הערבית, זאת לאחר שהממשלה אימצה את המלצותיה של ועדה בין-משרדית שהוקמה כדי לדון בהסרת חסמים להעסקת ערבים בשירות המדינה, להעניק סיוע בשכר דירה ובדמי נסיעה לעובדים ערבים המעתיקים את מקום מגוריהם בעקבות קליטה בשירות המדינה. הנה כי כן, מאז נובמבר 2007 לא נקבע יעד מעודכן לשיעור הייצוג הנדרש של הערבים בשירות המדינה, ולכן נסקור להלן את עיקר הנתונים המציגים את העסקתה בפועל של האוכלוסיה הערבית במוסדות המדינה. לצד אלה, נציג גם סקירה פסיקתית, ככל שישנה, אשר עסקה בסוגיות הייצוג ההולם של המיעוט הערבי באותם המוסדות וזאת לאור החשיבות שאנו רואים לפסיקה בעיצוב מדיניות הייצוג ההולם.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
