יישומי פסיכולוגיה חיובית בהורות

יישומי פסיכולוגיה חיובית בהורות
סמסטר קיץ תשע"ו
ד"ר הדס הרמתי
מגישים:

תוכן
פסיכולוגיה חיובית – הגדרה 3
פסיכולוגיה חיובית בהורות 4
ביבליוגרפיה 6

פסיכולוגיה חיובית – הגדרה
מאסלו (Maslow, 1954) היה הראשון שהיצג את המושג "פסיכולוגיה חיובית". בספרו Motivation and Personality"" הציג מסלואו את המושג יחד עם מושגים נוספים אחרים מתחום הפסיכולוגיה כגון: צמיחה, הקרבה עצמית, אהבה, אופטימיות, ספונטניות, אומץ לב, קבלה, טוב לב, ענווה ומימוש הפוטנציאל (Wright, 2003). בהמשך הטובע המושג על ידי סליגמן (Seligman, 1988), כאשר כיהן כנשיא האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה בארצות הברית (American Psychology Association) ולמעשה, הפך לענף מחקרי חדש (Fredrickson, 2003; Luthans, 2002).
למושג קיימות מספר הגדרות, השונות במעט זו מזו. סליגמן (2005Seligman, ) הגדיר כי "פסיכולוגיה חיובית היא מונח לחקר רגשות חיוביים ותכונות אופי חיוביות. ממצאי המחקר של הפסיכולוגיה החיובית נועדו להשלים ולא להחליף מה שידוע על הסבל האנושי, החולשה ואי הסדר. הכוונה היא שתהיה יותר הבנה מדעית מלאה ומאוזנת של החוויה האנושית – הפסגות האנושיות, העמקים וכל מה שביניהם. אנו מאמינים שמדע שלם ופרקטיקה של פסיכולוגיה בשלמותה צריכה לכלול את ההבנה של הסבל ושל האושר, כמו גם את האינטגרציה שלהם ותוקפה של התערבות שמשחררת מהסבל ומגדילה את האושר. שני דברים נפרדים".
לעומתו, הגדרתם של גאיבל והייט (Gable & Haidt, 2005, P.104) למושג שונה מעט. לטענתם פסיכולוגיה חיובית הנה "חקר התנאים והתהליכים שתורמים לשגשוג או לתפקוד המיטבי של אנשים, קבוצות ומוסדות".
על פי סליגמן וסיקזינטמילי (Seligman & Csikszentmihalyi, 2014, P.5), פסיכולוגיה חיובית מתמקדת בשלושה תחומים עיקריים הקשורים להתנסות האנושית:
1) מצבים חיוביים סובייקטיביים (Positive subjective state) כגון: רגשות חיוביים, מחשבות מועילות ותחושת אנרגיה.
2) מאפיינים חיוביים של הפרט (Positive individual trait).
3) ארגון חיובי (Positive institution). על פי רוברטס (Roberts, 2006) הפסיכולוגיה הארגונית החלה משתלבת בחקר ההתנהגות הארגונית ברמת המיקרו וברמת המאקרו. חוקרים רבים החלו להתמקד ב"ארגון החיובי" (Positive institution) ודנו בחקר הארגונים (Gable & Haidt, 2005).
קמרון ודיוטון (Cameron, & Dutton, 2003) התמקדו בגישת המצבים החיוביים הסובייקטיביים (Positive subjective state) ובחנו התנסויות סובייקטיביות חיוביות במסגרת הארגון המקדמות את הצמיחה והשגשוג של העובד והארגון. הפסיכולוגיה הקלאסית עסקה בהבנת החולי המנטלי ובחינת קשר החשיבה השלילי, אולם גישת הפסיכולוגיה החיובית עברה לאיתור מקורות חיוביים של המשאב האנושי, כלומר התמקדות בחוזק לעומת חולשה, ביכולת התאוששות או גמישות לעומת פגיעות, חיזוק ופיתוח בריאות ושגשוג. ענף הפסיכולוגיה החיובית הובילה לעיסוק בחוזק האנושי ובמקור ליצרית שמחה ורגשות חיוביים (Fredrickson, 2003).
Fredrickson (2011) הדגישה את חשיבות המושג בחקר יחסים בין אישיים בחברה. לטענתו, ללא חקר הרגשות החיוביים אותם חשים האנשים והסיבה לכך, לא ניתן להתקדם בהבנת התהליכים המתרחשים בין בני אדם.