מיסוי קיבוצים מתחדשים ושיתופיים – שינויי המס בעקבות תיקון מס' 236, תשע"ז-2016
תוכן עניינים
1. מבוא 2
2. רקע תיאורטי 4
2.1. שינויים במבנה הקיבוצים (מופרטים/מתחדשים) 4
2.2. מיסוי קיבוצים בפקודת מס הכנסה 9
2.3. מיסוי קיבוצים מסורתיים (שיתופיים) 14
2.4. הגורמים שהובילו לתיקון מיסוי קיבוצים בפקודת מס הכנסה 18
2.5. מיסוי קיבוצים מתחדשים (תיקון מס' 236) 20
2.6. השפעות התיקון על מיסוי בקיבוצים מתחדשים/מופרטים לבין קיבוצים מסורתיים 24
3. דיון ומסקנות 26
4. ביבליוגרפיה 28
מבוא
מערכת היחסים שבין הפרט, הקהילה והמדינה מעסיק במידה רבה את העולם המשפטי, בעיקר בהיבטים התיאורטיים וההיבטים הנורמטיביים. אחד התחומים המרכזיים באותה מערכת יחסים ייחודית, הוא תחום המיסוי, אשר מבטא פן אחד מני רבים של מערך היחסים המורכב שבין המדינה לבין פרטים וקבוצות בחברה, כאשר הוא גם מעלה לא מעט שאלות בהקשר זו, כמו לדוגמה, כאשר פעולות של פרטים נעשות במסגרת של קהילה, האם יש למסותן? ואם התשובה לשאלה הזו היא תשובה חיובית, הרי שאז עולה השאלה, מיהו הנישום הראוי, קרי האם יהיו אלה הפרטים חברי הקהילה או הקהילה כמכלול? שאלות אלו ואחרות בנוגע למיסוי, עולות בכל הנוגע לסוגיית המיסוי בקיבוצים, בעיקר כאשר מדובר בקיבוץ מתחדש.
מאז ומעולם, היווה הקיבוץ אתגר מיסויי מיוחד בעיקר לאור מערך היחסים הייחודי שבין הגוף הקיבוצי לבין חבריו וכן בין החברים בקיבוץ לבין עצמם. מצד אחד, היווה הקיבוץ יחידה כלכלית יצרנית אשר מפרנסת את חבריה, צוברת נכסים ומספקת לחבריה מקומות מגורים, מזון ושירותים אחרים, בעוד שחברי הקיבוץ מספקים זה לזה שורה ארוכה של שירותים, קרי פעולות שבכל הקשר אחר היו נחשבות עסקות כלכליות לכל דבר ועניין (כמו לדוגמה, השכרת דירות, שירותי הסעדה, שירותי חינוך תמורת שירותים שווי-ערך ועוד. מצד שני, האידיאולוגיה הקיבוצית, לפחות זו המסורתית של השיתוף, צבעה את הפעולות הללו בצבעים ייחודיים. עקרון היסוד המרכזי של הקיבוצים שכלל את אורח החיים הייחודי, תיאר העדר קשר ישיר בין היקף השירותים וסוג השירותים שאותם קיבל החבר לבין היקף השירותים וסוג השירותים שאותם סיפק לאחרים. מתוך תפיסה אידיאולוגית עמוקה, התחייב הקיבוץ, במסגרת יכולתו (ובשונה מכל קיבוץ באופן כללי), לדאוג לרווחת כל חבריו, וזאת כאשר תרומתם לקיבוץ הייתה כלכלית, תרבותית, קהילתית או אחרת.
שיטת המס הישראלית הכירה, באופן מסורתי, בייחודו של הקיבוץ, ולמרות מעמדו של הקיבוץ כחבר בני-אדם, היא הובילה למיסוי של כלל ה"עסקות" שבין הקיבוץ לבין חבריו. למעשה, חברי הקיבוץ עצמם מעולם לא מוסו, ואילו הקיבוץ היה זה שחב במס, אשר חושב על בסיס כלל ההכנסות של החברים ושל הקיבוץ (מכלל עסקיו).
אולם, במהלך השנים האחרונות, חלו לא מעט שינויים ותמורות באורח החיים הקיבוצי ובעיקר לאור העברת הדגש בחיים הקיבוציים מן הכלל אל הפרט הקיבוצים הללו מכונים "קיבוצים מתחדשים שהחלו (חלקם כבר סיימו) להעביר נכסים או חלק מנכסי הקיבוץ, לרבות דירות המגורים ומניות בתאגידים יצרניים שהקיבוצים מחזיקים, אל החברים עצמם. שינוי מהותי נוסף שהתרחש בקיבוצים קשור גם לחיי העבודה בקיבוץ. בצד קביעת חובתו של החבר להתפרנס, הופעל מנגנון תגמול חדש הקושר בין מידת תרומתו הכלכלית של החבר לקופת הקיבוץ לבין התמורה המועברת מהקיבוץ אל החבר. אם בעבר כל חבר קיבוץ עבד בהתאם ליכולתו אולם קיבל שירותים שווים מהקיבוץ ביחס שאינו ישיר לתרומתו, הרי שבשנים האחרונות המצב השתנה. מנגנון זה זכה בכינוי "שכר דיפרנציאלי". על כן, שינויים אלה מחייבים גם בחינה מחודשת של הטיפול המיסויי בקיבוץ ועבור חברי הקיבוץ עצמם וכך גם לגבי האגודה.
השינויים הרבים שחלו על הקיבוצים הובילו גם לשינוי במערכת היחסים שבין המדינה לבין הקיבוץ וחבריו בעיקר בכל הנוגע לסוגיית מס הכנסה. בעבר, לא היה קיים מושג של שכר – ולא כל שכן של שכר דיפרנציאלי. בתנאים אלו היה מס ההכנסה קולקטיבי מחושב על פי רמת הרווחיות של היישוב ועל פי מספר הנפשות החיות בו. אולם כיום, כאשר במקומות רבים לכל אחד שכר שונה משלו, נדרש מס ההכנסה לחשב את המס האישי המגיע מכל אחד ואחד, וזאת מעבר למס הקולקטיבי שהקיבוץ מחויב לו בשל הכנסתו מאותם משאבים שנשארו קולקטיביים - בעיקר ענפי חקלאות ומפעלי תעשייה.
במסגרת חקיקת חוק ההסדרים לשנים 2018-2017 , חוקקה הכנסת פרק שלם המתייחס לקיבוצים מתחדשים. תוקנו סעיפים 54 עד 58א' לפקודת מס הכנסה ונוספו סעיפים 60א' ו 60ב. חקיקה זו משנה את דרך מיסוי הקיבוץ המתחדש וחבריו. כחלק מהחקיקה, סווגו הקיבוצים על פי האופן שבו פועל הקיבוץ: קיבוץ שיתופי נקבע ככזה הפועל במתכונת המסורתית שבה כל ההכנסות מהענפים המשותפים של הקיבוץ והכנסת החברים, ייחשבו להכנסות הקיבוץ באופן כללי, ואלו יחולקו באופן שווה בין החברים. קיבוץ מתחדש, הוגדר בפקודה כקיבוץ שעל פי התקנון שלו, חלוקת ההכנסות בין חברי הקיבוץ אינה שווה. לאור התיקון לחוק עולה שאלת המחקר לפיה, כיצד באה לידי ביטוי חבות המס בפקודת מס הכנסה בקיבוצים מתחדשים בהשוואה לקיבוצים שיתופיים בעקבות תיקון מס' 236, תשע"ז-2016?
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
