ניתוח סוגיות אירגוניות בחינוך באמצעות תיאוריית תלות מצב

ניתוח סוגיות אירגוניות בחינוך באמצעות תיאוריית תלות מצב

 
תוכן עניינים
מבוא 3
הסוגיות הארגוניות 4
שילוב התקשוב במערכת החינוך 4
מדיניות ביחס לחטיבות הביניים בישראל 4
תיאוריית תלות-מצב – רקע תיאורטי 5
ניתוח תיאורטי של הסוגיות 7
דיון ומסקנות 9
רפלקציה 10
ביבליוגרפיה 11

 
מבוא
בעבודה זו בחרנו לנתח שתי סוגיות ארגוניות משמעותיות: שילוב התקשוב במערכת החינוך, והמדיניות ביחס לחטיבות הביניים בישראל. ניתוח הסוגיות ייעשה באמצעות תיאוריית תלות-מצב. תיאוריית תלות-מצב (Contingency theory) היא תיאוריה ניהולית שמציעה שהסגנון או הגישה הניהוליים האפקטיביים ביותר, תלויים בהקשר שבו נעשה שימוש. בהקשר של מערכות חינוך, ניתן ליישם את התיאוריה כדי לקבוע את אסטרטגיות ההנהגה והניהול המתאימות ביותר, בהתבסס על ההקשר, התרבות והיעדים הספציפיים של מערכת החינוך (Tsolka, 2020).
הטמעת התקשוב במערכת החינוך הייתה בעדיפות עליונה בשנים האחרונות. משרד החינוך ביצע השקעות משמעותיות בתשתיות טכנולוגיות ובהכשרת מורים כדי לקדם את שילוב התקשוב בהוראה ובלמידה. ההתמקדות היא בעיקר במתן גישה לטכנולוגיה ולהכשרה הנדרשת כדי להשתמש בה ביעילות בכיתה (מגן-נגר וענבל-שמיר, 2017). בישראל מודל חטיבת הביניים שמפריד את תלמידי כתות ז'-ח' מתלמידי היסודי והתיכון הוחל בסוף שנות השישים במטרה לצמצם את הפערים החברתיים, אולם ישנה ביקורת על מודל זה וחשש שהוא השיג את המטרה ההפוכה (אופלטקה וטובין, 2008).
בחרנו לנתח את הסוגיות הללו באמצעות תיאוריית תלות מצב, המתאימה ביותר לדעתנו משום שמציעה כי אין גישה של "פתרון אחד שמתאים לכולם" לחינוך וכי על מנהיגים ומנהלים להתאים את הסגנונות והגישות שלהם בהתבסס על המצב. לדוגמה, מערכת חינוך ריכוזית מאוד עשויה לדרוש גישה שונה מזו של מערכת מבוזרת. על ידי שקילת אפשרויות הבחירה בסביבה, מנהיגים ומנהלים יכולים לקבל החלטות מושכלות יותר ולשפר את האפקטיביות הכוללת של מערכת החינוך (Tsolka, 2020).
להלן מבנה העבודה: ראשית נציג את הסוגיות הארגוניות שברצוננו לנתח. וכן נציג רקע תאורטי על תיאוריית תלות-מצב שתשמש אותנו בניתוח. לאחר מכן ננתח את הסוגיות על פי התאוריה, נקיים דיון ונציג את המסקנות העולות מן העבודה. לבסוף נציג רפלקציה על מהלך העבודה, על מה שניתן ללמוד ממנה באופן כללי ומה שלמדנו ממנה באופן אישי.