פתרון סכסוכי לשון הרע בהליכי גישור – המצוי והרצוי
תוכן עניינים
1. מבוא 2
2. סקירה 4
2.1. הליכים ליישוב סכסוכים 4
2.2. הליך הגישור 5
2.3. התפתחות הליך הגישור (תנועת ה-ADR) 10
2.4. העלייה בתהליכי גישור 13
2.5. תפיסת בית המשפט את הליך הגישור 14
2.6. לשון הרע 16
2.7. פתרון סכסוכי לשון הרע בהליכי גישור 19
3. דיון 21
4. סיכום 23
5. ביבליוגרפיה 25
1. מבוא
מערכת בתי המשפט הישראלית נחשבת לאחת ממערכות המשפט העמוסות ביותר בעולם, ולמרות זאת, במהלך השנים נרשם גידול כמעט מתמיד בהיקף התיקים הנפתחים בו מידי שנה. אחת התובנות המרכזיות שעולות מכך היא, פיתוחן הרחב של דרכי ה-ADR, קרי אותן חלופות ליישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית-המשפט, וזאת תחת פיקוחן ובעידודן של מערכות בתי המשפט. מתוך כך, המערכת המשפטית בישראל מעודדת צדדים שנתגלע ביניהם סכסוך, לנסות וליישבו בהליך של גישור.
כניסתו של הליך הגישור אל מערכת הסכסוכים הישראלית, לוותה בגיבוי ממסדי חזק, כאשר בניגוד למצב בארצות הברית שבה רבים מהתהליכים החלו ביוזמות מקומיות ותוך מתן אפשרות לצמיחה מלמטה, הרי שבמשפט הישראלי המצב היה שונה, והגישור לווה מראשית קליטתו והטמעתו בארץ בתמיכה של בית המשפט העליון. עידודו של הליך הגישור על ידי המערכת המשפטית, הוא חלק מתפיסה חדשנית של בתי המשפט על ערכאותיהם השונות. ואף יש שראו בהליך הגישור משימה לאומית של ממש. אמירות והצהרות שונות של בכירי מערכת המשפט גרסו כי, קיימת העדפה לחיות בחברה שמיישבת את סכסוכיה בהסכמה, על פני חברה שמיישבת את סכסוכיה בעזרת כוח, כמו למשל הכרה שיפוטית.
אחד התחומים שבהם הליכי הגישור הפכו לפופולריים בשנים האחרונות, הוא בסכסוכים הקשורים ללשון הרע. חוק איסור לשון הרע מגדיר את עוולת לשון הרע במישור האזרחי ואת עבירת לשון הרע במישור הפלילי. כך למשל, אדם אשר חש כי נפגע מאדם אחר, המגיש תביעה אזרחית בגין העוולה שבוצעה כלפיו יהיה זכאי על פי חוק הן לסעדים ממוניים והן לסעדים לא ממוניים. למשל סעיף 7 לחוק איסור לשון הרע קובע, כי "פרסום לשון הרע לאדם או יותר זולת הנפגע תהא עוולה אזרחית..." . בנוסף קובע סעיף 7 לחוק, כי אדם שהורשע אדם בעבירה של לשון הרע, רשאי בית המשפט לחייבו לשלם לנפגע פיצוי שך כ-70,000 ₪, וזאת ללא הוכחת כל נזק". כך למעשה, תיקון מס' 6 לחוק איסור לשון הרע אשר קבע כי ניתן להרשיע אדם בגין לשון הרע ללא הוכחת נזק ובסכום של 70,000 ₪, הוביל לגל של תביעות בגין לשון הרע ולהצפת בית המשפט בטיפול בתביעות אלו. המשמעות היא, שניתן אולי בהליך אחר מחוץ אל בית המשפט, להגיע לפתרון לסכסוך באמצעות הליכי גישור.
החוק בישראל מקל בכל הנוגע להגשה ולניהול תביעות לשון הרע ומאפשר לתבוע כ-70 אלף ₪ ללא צורך בהוכחת נזק. המשמעות היא, שפרטים אשר העליבו אותם, פגעו בהם וכאלו שהרגישו שהוציאו את דיבתם רעה, רצים אל בתי המשפט על מנת לתבוע פיצוי על אותה עוולה. יחד עם זאת הנתונים מצביעים על כך, כי חלק ניכר מהתיקים שנסגרו, עולה כי רובם נסגרו במסגרת גישורים והסכמות, ואף לא אחד בפסק דין מנומק. מתוך כ-66 תיקים אשר נפתחו בגין לשון הרע בינואר 2019, ניתן לראות, כי 17 מהתביעות הללו שהדיון בהן הסתיים, הופנו לגישור מחוץ לכותלי בית המשפט.
עבודה זו עוסקת בסוגיית פתרון סכסוכי לשון הרע בהליכי גישור. הליכי גישור הוכחו במהלך השנים כאחד הכלים החשובים ביותר לפתרון סכסוכים במגוון רחב של תחומים, החל מסכסוכי עבודה, דרך סכסוכים משפחתיים, כך שניתן למצות באופן מיטבי את ניהול הסכסוכים בעניינים של לשון הרע, גם באמצעות הליכי גישור.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
