השפעת הטכנולוגיה על ניהול הזמן של המורה בהכנת חומרי הוראה וניהול השיעורים בכיתה

השפעת הטכנולוגיה על היקף הזמן של המורה ביצירת חומרי לימוד ובכלל תפקודיו

מגישה:

תוכן עניינים

תקציר 2
מבוא 3
סקירת ספרות 5
מאפייני התקשוב והטכנולוגיה במאה ה-21 5
הטמעה של טכנולוגיות (תקשוב) במערכת החינוך 6
תפיסת המורים את הטכנולוגיה בכיתה 8
השפעת שילוב טכנולוגיה על תפקוד המורה וניהול הזמן 10
מטרת ושאלת המחקר 12
שיטת המחקר 13
מחקר איכותני 13
כלי המחקר 13
אוכלוסיית המחקר 13
איסוף הנתונים 15
אתיקה 15
תוצאות 16
דיון ומסקנות 21
משמעות יישומית של המחקר 21
המלצות להמשך של המחקר 22
מגבלות המחקר 22
ביבליוגרפיה 23
נספחים 25
נספח א' – שאלון 25
נספח ב' - ראיונות 26

מבוא
שיטות החינוך ובתי הספר של העתיד, חייבים להתאים את עצמם לצרכים ההולכים ומתפתחים של החיים במאה ה-21, תוך שהם מקנים לתלמידים ידע, מיומנויות וערכים שיהיו נחוצים לחיים בעולם טכנולוגי היוצר מציאות גלובלית חדשה מבחינה תרבותית, חברתית, כלכלית ואף פוליטית (לוי, 2015). מערכות חינוך רבות בעולם, לרבות מערכת החינוך בישראל, השקיעו ומשקיעים גם כיום משאבים רבים ביותר, בשילוב טכנולוגיות המחשב בכיתות. סקרים מקיפים שנערכו בארצות הברית ובמדינות נוספות מה-OECD מצביעים על עלייה בהיקף המורים והתלמידים הנהנים מנגישות למחשב, על הזדמנויות רבות יותר הניתנות למורים לרכוש את מיומנויות השליטה בטכנולוגיות המחשב ועל מספר רב יותר של מורים המדווחים על שילוב המחשב בשיעורים בכיתה (אפללו, 2012). אולם, לאור העלייה בהיקף השימוש במערכות תקשוב בכיתות עולה השאלה, האם אין הדבר פוגע ביכולתה של המורה לנהל את הזמן טוב יותר, והאם השימוש בטכנולוגיה אינו עושה את ההפך ואינו פוגע בתפקודה בכיתה? עבודה זו בודקת את השפעת הטכנולוגיה על היקף הזמן של המורה ביצירת חומרי לימוד ובכלל תפקודיו.
מדינת ישראל נחשבת למעצמת טכנולוגיה והיא מוכרת ברחבי העולם גם כ"אומת הסטארט-אפ" (start-up nation), אולם למרות זאת, נדמה כי משרד החינוך מתקשה לשלב בתוכו את הקדמה הטכנולוגית בדומה למדינות מערביות אחרות. הסיבות לכך נעוצות בין היתר בשל שיטות הוראה מיושנות שעדיין לא עודכנו, ירידה במעמדו של המורה, חוסר רלבנטיות משרד החינוך אל מול העולם הדיגיטלי וייתכן גם לאור תפיסות המורים את שילוב הטכנולוגיה בכיתות (אלגלי וקלמן, 2011). מחקרים שונים מראים כי השימוש בטכנולוגיה והטמעתה בסביבות למידה שונות, מושפעות במידה רבה מהעמדות של המורה בתחום, המשפיעות בין היתר גם על האופן שבו מיישמים ומשתמשים במחשבים ובטכנולוגיה בכיתה (Ertmer, 2005; Tearle, 2004; בתוך: ודמני, 2012). יתר על כן ניתן למצוא בספרות המקצועית, כי קיים קשר בין תפיסות המורים לבין האופן שבו הם מתכננים את הלימודים וכן את התנהגותם של מורים בכיתה הנחשבת לעתירת טכנולוגיה (Cuban, 1986; Park & Ertmer, 2008; בתוך: ודמני, 2012). מהספרות עולה עוד, כי מורים נוטים לאמץ טכנולוגיה חדשה במידה והם יכולים להשתמש בה בהתאם לתפיסותיהם ולהתנסויותיהם בהוראה (ודמני, 2012).
מורים רבים סובלים מעומס עבודה, מה שמוביל חוקרים רבים לעסוק בתחום בעשורים האחרונים, בעיקר לנוכח השינויים הרבים שעוברים על מערכת החינוך כולה, בתי הספר, התגברות הלחצים החיצוניים על בית הספר, וכפועל יוצא על המורים עצמם. חוקרים החלו בוחנים את השפעת הרפורמות החינוכיות על לחצים בעבודת המורה, תפיסת תפקידו, ועמדותיו כלפי העבודה, בין היתר גם בנושא כניסת הטכנולוגיה אל הכיתות (אופלטקה, 2012). מחקר אשר בדק הוראה וירטואלית כחלק מהשינויים הטכנולוגים וכניסת הוראה מתוקשבת אל בתי הספר מצא, כי השימוש במערכות המחשוב ליצירת שיח וירטואלי עם תלמידים, גזל מהמורים כ-14% יותר מזמנם בהשוואה להוראה מסורתית. לתפיסתם של המורים, הוראה מסורתית הייתה יותר יציבה לאורך הסמסטר בעוד שהוראה מרחוק(הוראה וירטואלית), נעה בחדות בתקופות של ייעוץ וההערכה. המורים טענו גם, כי הם פחות יעילים בהוראה מקוונת, כאשר מספר התלמידים האידיאלי בכל שיטת הוראה היה שונה: בכיתה הרגילה הוא 17 תלמידים ואילו בכיתה הווירטואלית הוא 12 תלמידים. מכאן, שהוראה מרחוק דורשת יותר זמן עבודה מהוראה בכיתה (Tomei, 2006; בתוך: אופלטקה, 2012).
במחקר נוסף שנערך בישראל ושבדק את השפעת הטמעת מעבדות מדעיות-טכנולוגיות בבתי ספר על מורים ותלמידים נמצא, כי כ-25% מהמורים סברו, כי קצב ההוראה והספק העברת החומרים לא היו מהירים יותר מאשר בכיתה הרגילה או בהעברת החומר באופן מסורתי. מהמחקר עוד עולה, כי כ-38% מהמורים טענו, כי נדרשת מהם עבודת הכנה רבה לפני שהם ניגשים לעבוד במעבדה, כלומר שעות ההכנה הרבות גוזלות לא מעט זמן. יחד עם זאת המחקר מצא גם, כי רק כ-8% בלבד טענו כי ההוראה במעבדה אכן גוזלת יותר זמן מתוכנית הלימודים השוטפת (מני-איקן וברגר-טיקוצ'ינסקי, 2016).
בחלקה הראשון, סוקרת העבודה את מאפייני התקשוב והטכנולוגיה במאה ה-21 בתחום החינוך, ההשפעה והחשיבות שלה עבור התלמידים. בחלקה השני, סוקרת העבודה את הטמעת טכנולוגיות (תקשוב) במערכת החינוך והקשיים הרבים העומדים בפני המורים והמערכת בנוגע להטמעה. בחלקה השלישי, סוקרת העבודה את תפיסת המורים את הטכנולוגיה בכיתה לאור העובדה, כי לתפיסתם השפעה רבה על ההטעמה וכן על מידת התפקוד שלהם בהמשך. בחלקה הרביעי, סוקרת העבודה את השפעת שילוב טכנולוגיה על תפקוד המורה וניהול הזמן שלו בכיתה.