פרק 1: משחק בצורה אסטרטגית 5
תורת המשחקים ומושג ה"משחק" 5
1.1 ייצוג במשא ומתן על שותפות עסקית 6
1.2 הגדרת משחק בצורה אסטרטגית 7
צירופי אסטרטגיות 7
פונקציית התשלום ומטריצת המשחק 7
פרק 2: ייצוג באמצעות משחקים 8
2.1 הרקע למלחמת ששת הימים 8
תיאור הנסיבות ערב המלחמה 8
הצגת הנסיבות כמשחק 9
2.2 תחרות על קידום 9
ניתוח המשחק 9
2.3 תמריצים לעבודה בצוות 10
2.4 דיון 10
פרק 3: אסטרטגיות שולטות 11
3.1 אסטרטגיה שולטת חזק 11
3.2 פתרון משחק באסטרטגיות שולטות חזק 11
דילמה חברתית ודילמת האסירים 11
3.3 פתרון משחק באסטרטגיות שולטות חלש 12
מכרז מחיר שני ודוגמת eBay 12
תחרות פוליטית ומשפט הבוחר החציוני 13
פרק 4: אסטרטגיות נשלטות חזק 14
4.1 הגדרת אסטרטגיה נשלטת חזק 14
4.2 מחיקה חוזרת של אסטרטגיות נשלטות חזק 14
מחיקה חוזרת: המקרה הכללי 15
סדר המחיקה ומגבלות התהליך 15
פרק 5: אסטרטגיות נשלטות חלש 16
5.1 מחיקה חוזרת של אסטרטגיות נשלטות חלש 16
תחרות מחירים 16
תחרות יופי וניסויי המעבדה 17
דילמת התיירת 17
פרדוקס ההצבעה 18
5.2 שינויים בסדר המחיקה של אסטרטגיות נשלטות חלש 18
פרק 6: שיווי משקל נאש 19
6.1 מלחמת המינים 19
6.2 הגדרת שיווי משקל נאש 19
6.3 שיווי משקל מתבלט 20
6.3.1 חלוקת הקופה 20
6.4 מציאת שיווי משקל נאש 21
6.4.1 שותפות 21
6.4.2 משחקים עם רצף של אסטרטגיות 22
פרק 7: שיתוף פעולה או קונפליקט, משלימים או תחליפים אסטרטגיים 22
7.1 השקעה במוצר ציבורי (public good) 23
7.1.1 השקעה במוצר ציבורי בניסויי מעבדה 24
7.2 הטרגדיה של המשאבים המשותפים 24
7.2.1 אפקט החממה ודרכי התמודדות 25
7.3 מרוץ לפיתוח פטנטים (Patent Race) 25
7.4 פשיעה ומדיניות אכיפה 26
פרק 8: תחרות עסקית 26
8.1 המודל של קורנו: תחרות כמויות 27
8.1.1 תחרות כמויות עם מוצרים מגוונים 27
8.2 המודל של ברטרנד: תחרות מחירים 28
8.2.1 תחרות מחירים עם מוצרים מגוונים 28
8.3 תחרות או שיתוף פעולה? 29
פרק 9: משחקי תיאום ואי-ודאות אסטרטגית 29
9.1 משחק ציד הצבי 29
ציד לווייתנים 30
ניסויי מעבדה 30
9.2 סידור האותיות במקלדת 31
9.3 טכנולוגיית ההקלטה בווידיאו 31
9.4 השפעות חיצוניות ברשת צרכנים (network externalities) 31
9.5 חיפוש עבודה ואבטלה 31
פרק 10: העדפות בתנאי אי-ודאות ושליטת סיכון 32
אמונות, הגרלות ותוחלת התועלת 32
פונקציית תועלת של ברנולי 33
10.1 הפרדוקס של אָלֶה (Allais) 33
10.2 שליטת סיכון 34
פרק 11: אסטרטגיות מעורבות 34
11.1 משחק התאמת המטבעות 34
11.2 מציאת שיווי משקל נאש באסטרטגיות מעורבות 35
11.2.1 מלחמת המינים 36
11.3 אסטרטגיות מעורבות בניסויי מעבדה 36
11.4 שלושה מובנים אפשריים לשיווי משקל באסטרטגיות מעורבות 36
11.4.1 שיווי משקל של תחזיות 37
11.4.2 כללי אצבע פשוטים במשחקים חוזרים 37
11.4.3 משחקי אוכלוסייה 38
פרק 12: אסטרטגיות ביטחון, משחקים תחרותיים לחלוטין ומשפט המינימקס 38
12.1 אסטרטגיית ביטחון 38
הדוגמה וההגדרה 38
שיווי משקל נאש לעומת אסטרטגיית ביטחון 39
12.2 משחקים תחרותיים לחלוטין ומשחקי סכום אפס 39
12.3 משפט המינימקס 40
פרק 13: אסטרטגיות מעורבות במשחקים כלליים 41
13.1 דילמת המתנדב 41
13.2 אסטרטגיות מעורבות במשחקים עם יותר משתי אסטרטגיות טהורות לכל שחקן 42
13.2.1 אבן, נייר ומספריים 42
13.3 נספח: מרוץ לפיתוח פטנטים, מודל נוסף 43
13.3.1 מרוץ הפטנטים בניסויי מעבדה 44
פרק 14: אסטרטגיות ניתנות להצדקה 44
14.1 אסטרטגיה שלעולם אינה מיטבית 44
דוגמה: אסטרטגיה שלעולם אינה מיטבית שאינה נשלטת 45
14.2 אסטרטגיות ניתנות להצדקה 46
נספח: הוכחת טענה 14.1 46
פרק 15: יציבות של שיוויי משקל 46
15.1 תהליכי עדכון 47
תהליכים מחשבתיים (eductive processes) 47
תהליכי עדכון בפועל 47
15.2 מערכות דינמיות 48
משחקים שבהם רק חלק משיוויי המשקל יציבים 48
פרק 16: משחקים ואבולוציה 49
משחקי אוכלוסייה: מהנחת הרציונליות אל הטיפוס המתוכנת 49
16.1 דינמיקת השעתוק 50
משחק נץ-יונה 50
16.2 נקודות השבת של דינמיקת השעתוק ושיווי משקל נאש 50
דילמה חברתית וברירה קבוצתית 51
ציד הצבי, אבן נייר ומספריים והלטאות 51
16.3 אסטרטגיות יציבות אבולוציונית 52
16.4 יציבות אבולוציונית מול יציבות בדינמיקת השעתוק 52
פרק 17: משחקים גלובליים 53
17.1 תבחיני בחירה בין שיוויי משקל 53
17.2 משחקים גלובליים (Global Games) 53
17.2.1 התקפות על שערי מטבע 53
אינפורמציה כמעט מלאה ובחירת שיווי משקל יחיד 54
האות הגבולי והתוצאה הכללית 55
17.3 משחקים גלובליים בניסויי מעבדה 55
פרק 18: משחקים בצורה רחבה 55
18.1 עץ המשחק 56
18.2 אסטרטגיה במשחק בצורה רחבה 56
הצורה האסטרטגית של משחק בצורה רחבה 57
פרק 19: איומים בלתי אמינים, שיווי משקל תת-משחקי משוכלל ואינדוקציה לאחור 58
19.1 תת-משחק של משחק בצורה רחבה 58
19.2 שיווי משקל תת-משחקי משוכלל 58
19.3 אינדוקציה לאחור 58
19.3.1 תחרות כמויות עם חברה מובילה, המודל של סטקלברג 59
19.3.2 הדילמה של הוצאת הספרים, תמחור לאורך זמן 60
פרק 20: מחויבות 60
20.1 מחויבות לפעולה 60
תחליפים ומשלימים אסטרטגיים 61
20.2 מחויבות לתגובה 61
הרתעה מכניסה וסבסוד ממשלתי 62
20.3 מחויבות בו-זמנית 63
פרק 21: אינדוקציה לאחור: מגבלות וקשיים 63
21.1 משחק האולטימטום 63
21.1.1 בניסויי מעבדה 64
21.1.2 במחקרים אנתרופולוגיים 64
21.2 משחק "מרבה הרגליים" (The Centipede Game) 65
21.2.1 בניסויי מעבדה 65
נספח: חלוקות "הוגנות" ויציבות סטוכסטית 66
פרק 22: מהלכי טבע 66
22.1 משחק האולטימטום עם טיפוס משיב אקראי 66
22.2 הליכה על סף תהום (brinkmanship) 67
משבר הטילים בקובה 67
22.3 תביעות הצקה (nuisance suits) 68
פרק 23: משחקים חוזרים: דילמת האסירים 69
23.1 משחקים חוזרים 69
23.2 דילמת האסירים החוזרת 70
האסטרטגיה הנקמנית וענישה מוגבלת 70
עדויות מניסויי מעבדה ומתחרויות אקסלרוד 71
23.3 שיתוף פעולה חלקי 71
23.4 עקרון הסטייה החד-פעמית 72
23.5 תשלומי שיווי משקל ומשפט הפולקלור 72
23.6 חסינות למשא ומתן מחודש 72
פרק 24: משחקים עם אופק בלתי מוגבל: מודלים ותוצאות נוספים 73
24.1 משכורות יעילות (efficiency wages) 73
הסוחרים מהמגרב והסוחרים מגנואה 74
24.2 קרטל יציב 75
24.3 מיקוח סדרתי (sequential bargaining) 75
שיווי המשקל במשחק המיקוח 76
מדוע מיקוח במציאות אינו יעיל 77
תורת המשחקים ומושג ה"משחק"
הפרק נפתח בקביעה שהאדם הוא יצור חברתי. בחלק מהמפגשים החברתיים אנו מתעמתים עם אחרים כדי להשיג רווח, ובאחרים אנו משתפים פעולה למען מטרה משותפת, אך לכולם מאפיין אחד בולט: פעולתו של כל משתתף משפיעה על המשתתפים האחרים. בכך עניינה של תורת המשחקים, העוסקת בהתנהגותם של פרטים בסביבה חברתית ומנתחת כיצד משתתפים רציונליים שוקלים את צעדיהם וכיצד שיקולים אלה משפיעים על הצעדים שבהם יבחרו. הפרטים יכולים להיות בני אדם במקומות עבודתם, חברות (פירמות) בשוק הכלכלי או מדינות בזירה הבינלאומית, וכדי שלא להגביל מראש את הקשר המחקר מכנים אותם "שחקנים" ואת האינטראקציה ביניהם "משחק".
בשימוש היומיומי המלה "משחק" מציינת משחקי ילדים או משחקי ספורט וחברה כגון כדורגל, שחמט או מונופול, ואילו בתורת המשחקים המונח כללי הרבה יותר ומשמש לתיאור יחסי גומלין בין כמה משתתפים. ההשאלה נסמכת על כך שלכל משחק יש כללים קבועים מראש, חוקי המשחק, המגדירים קשר מובנה בין סיבות לבין תוצאות, ובבניית מודל של סיטואציה חברתית מנסים לזקק קשרים כאלה מתוך שפע פרטי ההתרחשות. הכוחות המניעים הם הפעולות או האסטרטגיות שאותן יכולים המשתתפים לנקוט, והתוצאות הן השפעות הפעולות של כל השחקנים על כל אחד מהם.
במציאות השפעה זו בעלת פנים רבות, והיא עשויה להתבטא במשאבים החומריים של המשתתף, בתחושתו הרגשית, במעמדו החברתי ובציפיות ממנו. למרות מורכבות זו מניחים כי כל משתתף יכול לדרג את תוצאות ההתרחשות, התלויות בפעולות כל המשתתפים, על פי סדר העדיפות הפרטי שלו. סדר זה מבוטא בעזרת מספרים הנקראים תשלומים או רמות תועלת, כך שהתשלום הגבוה ביותר מיוחס לתוצאה הרצויה ביותר עבור אותו פרט והנמוך ביותר לתוצאה הגרועה ביותר.
