כדורגל ישראלי בטלוויזיה : שידורי כדורגל – בין ייאוש לתקווה

מכללת ספיר
המחלקה לאמנויות הקול והמסך
מגמת טלוויזיה

כדורגל ישראלי בטלוויזיה
שידורי כדורגל – בין ייאוש לתקווה

תוכן עניינים

פתיחה 2
מבוא 4
ההיסטוריה של שידורי הספורט בישראל 4
שידורי כדורגל בישראל 6
פרשנות הכדורגל בישראל 8
סיכום 14
ביבליוגרפיה 17
פילמוגרפיה 19

מבוא
ההיסטוריה של שידורי הספורט בישראל
מדי סוף שבוע ובעיקר בעונת המשחקים, עולים אל כ-600 אלף מגרשי כדורגל ברחבי העולם, למעלה מ-150 מיליון שחקנים על מנת לשחק כדורגל. מאות מיליונים נוספים, בהם גברים, נשים ולילדים, צופים במשחקים הללו לא רק במגרש, אלא גם באמצעות מסכי הטלוויזיה. מאז נולד הכדורגל במחצית השנייה של המאה-19 באנגליה, מהווה הכדורגל גורם משיכה להמונים בכל העולם כמו גם בישראל. הסוד העומד מאחורי משחק זה טמון לא במשחק עצמו על המגרש, אם כי בקהל הצופים, בין אם במגרש ובין אם בבית (בן-פורת, 2007; 15).
שידורי הטלוויזיה הישראלי, החלו בשנת 1965, עם הקמתה של הטלוויזיה החינוכית, אולם ההתפתחות המשמעותית בשידורים התחילה בין השנים 1968 ל-1969 (חרל"פ, 2014; 33), אז גם הוקמה מחלקת הספורט של הערוץ הראשון, הערוץ היחיד בישראל באותה העת. בראשיתה, שידרה מחלקת הספורט של הערוץ הראשון, תוכנית שבועית "מבט ספורט", שבתחילה שודרה במוצאי שבת ועיקר סיקורה היה משחקי הליגה הבכירה בכדורגל (הליגה הלאומית) שנערכו באותו יום. בהמשך ולאור מידת הפופולאריות של התוכנית, היא הועברה לימי חמישי לשעת הפריים-טיים, ועסקה בעיקר בסיכום אירועי הספורט שאירעו במהלך השבוע. במהלך שנות ה-80, בעיקר לנוכח העובדה כי לא הייתה אלטרנטיבה שידור נוספת של ספורט, זכתה התוכנית לפופולריות גבוהה, כאשר זו החלה משדרת תכנים איכותיים יותר ובעיקר שידורי ספורט מהעולם.
מבחינת הספורט הישראלי והכדורגל בפרט, האירוע המשמעותי ביותר בחיי התקשורת האלקטרונית בישראל מאז החל עידן הטלוויזיה, היה ללא ספק פריצתה של הטלוויזיה המסחרית לכל בית בישראל. מונופול של מספר עשורים של שידור בטלוויזיה הכללית (באמצעות הערוץ הראשון), הוביל לבסוף לתחרות מסחרית משמעותית וכיום נאבקים לא מעט ערוצים מרכזיים על זמנו הפנוי של הצופה הישראלי. גם תכניות הספורט, שהיו מונופול של הטלוויזיה הציבורית במשך כחצי יובל, עברו מהפך (ויינגרטן, 2007), והערוצים המסחריים בהם ערוץ 10, 2, one וערוצי הספורט השונים, הפכו כיום למובילות בתחום זה.
במהלך השנים שבהן שלט הערוץ הממלכתי, היה מדור הספורט של הטלוויזיה הכללית (מחלקת הספורט) חלק ממחלקת החדשות, ובתור שכזה הוא נסמך על חסדיה של המחלקה ולא זכה לעדיפות הראויה, לעצמאות ולהכרה. במציאות שכזו, היה זה רק עניין של זמן עד שהטלוויזיה המסחרית "תנעץ את שיניה" בעמוד השדרה של תכנית הספורט בכללית: שידור וסיקור של משחקי הליגות השונות בכדורגל. בהזדמנות הראשונה, כאשר נפתח מכרז זכויות השידור של משחקי הליגה, הציעה הטלוויזיה המסחרית (אז ערוץ 2) להתאחדות לכדורגל סכום מדהים (במונחים ישראלים) של שבעה מיליון דולר לשנה עבור הזכויות, ולא הותירה לערוץ הראשון כל סיכוי (וינגרטן, 1997). בהמשך הוקמו ערוץ הספורט שכיום מפעיל 6 ערוצים שונים המשודרים ב yes וב-Hot.
לצד ששת ערוצי "ערוץ הספורט", פועלים גם הערוצים "ספורט 1" ו-"ספורט 2" של גוף השידור "צ'רלטון" המשדרים בין היתר שידורים חיים מענפי ספורט שונים מישראל ומהעולם, בנוסף לערוץ One. ריבוי הערוצים הוביל לעיסוק מגוון יותר בתחום הספורט, ומאז השקתם של ספורט 1 וספורט 2, התווספו ללוח השידורים תוכניות שמתמקדות בענפי ספורט רבים המעניקים להם ניתוח ועמק רב יותר. בנוסף לשידור תחרויות ואירועי ספורט ולשידור תוכניות פרשנות, משדרים ערוצי הספורט גם תוכניות סאטירה ועוד.