עבירת העושק בדין הפלילי – מהם ההבדלים שבין סעיף העושק בחוק העונשין ובין סעיף העושק בחוק החוזים (חלק כללי), ומהו העושק בדין הפלילי בהקשר של עבירות רכוש?

מכללת שערי משפט

עבירת העושק בדין הפלילי

עבודה במסגרת הקורס:
עבירות רכוש
ד"ר עדנה קפלן הגלר

מגישים

תוכן עניינים

מבוא 2
פרק א' – עבירת העושק בדין הפלילי 4
פרק ב' – עבירות רכוש בדין הפלילי 6
פרק ג' - ניתוח מרכיבי העבירה, היסוד עובדתי והנפשי 7
היסוד העובדתי בעבירת העושק 7
היסוד הנפשי בעבירת העושק 12
פרק ד' - עושק במשפט העברי 14
פרק ה' - בין הדין הפלילי לאזרחי 19
חוק החוזים והקשר לדין הפלילי 19
ביטול חוזה – סעיף העושק 20
סיכום 23
ביבליוגרפיה 25

מבוא
עבירת העושק בדין הפלילי, קבועה בסעיף 431 לחוק העונשין , אשר מגדיר את "עושק", כ"מעשה שמתגבש כאשר אדם מנצל את המצוקה, החולשה הגופנית או השכלית, חוסר הניסיון או קלות הדעת של אחר, ובנסיבות אלו דורש דבר שאינו מגיע לו כדין, או מקבל עבור מוצר או שירות תמורה בלתי סבירה על התמורה המקובלת, או נותן תמורה בלתי סבירה מן התמורה המקובלת". עבירת העושק מתקיימת כאשר מתקיים חוסר-שוויון בין זה העושק לבין זה העשוק, כאשר היתרון של העושק נובע ממצוקה מסוימת שבה נמצא האדם. עבודה זו עוסקת בעבירת העושק בדין הפלילי בהקשר של עבירות רכוש.
החוק והפסיקה קבעו שלושה יסודות עובדתיים שבאמצעותם ניתן להגדיר כי אכן מדובר בעבירת העושק בהליך הפלילי: יסוד התנהגותי, יסוד נפשי ויסוד נסיבתי. מקורו של היסוד ההתנהגותי, הוא בהתנהגות העושק מעצם הדרישות או התנאים הבלתי סבירים שהוא מציב לאדם המנוצל על ידו; מקורו של היסוד הנפשי, היא מודעות לקיומו של היסוד העובדתי ולנסיבות הרלוונטיות למצבו של העשוק וקבלת התמורה, כלומר העושק יודע שהוא עושה משהו שלא כשורה ועדיין מבצע את העושק; מקורו של היסוד הנסיבתי, הוא שקיים קשר בין מצבו של האדם המנוצל לבין התנאים שנקבעו בין העושק לנעשק, כלומר, עבירה המתבצעת כשאדם דורש או מקבל מאדם אחר דבר שאינו מגיע לו כדין, דורש או מקבל תמורה בלתי סבירה או ללא כל תמורה עבור השירות שנתן, או כאשר הוא נותן תמורה הנחשבת לבלתי סבירה עבור שירות שקיבל או מוצר שבו הוא השתמש.
עבירת העושק אינה קיימת רק בדין הפלילי, אלא גם בדין האזרחי. סעיף 18 לחוק החוזים קובע, כי "מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה". למעשה, סעיף 18 לחוק החוזים, מקיים הוראה חריגה לעומת ההוראות האחרות שנקבעו בחוק, מכיוון שהסעיף מתייחס באופן מפורש לתנאי החוזה תוך שהוא מתנה את כוח הביטול בהיות תנאי החוזה כ"גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל". היסודות של עושק על פי סעיף 18 כוללים: חוזה, מצוקה, חולשה שכלית, חולשה גופנית או חוסר ניסיון, ניצול ועוד. עבור בית המשפט, קיים קושי בהגדרת עבירה פלילית של מעשה עושק, מכיוון שעושק קיים בכל עיסוק מסחרי שבו אחד הצדדים מפיק תועלת עודפת מן העסקה. על כן, נדרש מבית המשפט להכריע על פי עובדות המקרה, כלומר האם מדובר בעושק פלילי, או בעיסוק מסחרי לגיטימי שיכול להיות בו הפקת תועלת חד צדדית מן העסקה.
ומה באשר לעבירות רכוש? עבירות רכוש מוגדרות כעבירות, אשר נעשות במטרה לפגוע ברכושו של אדם או במטרה לשלול ממנו את זכויותיו בנוגע לרכוש שלו. באופן כללי, ניתן לקבוע, כי עבירות רכוש פוגעות בזכויות היסוד של האדם, כאשר ברוב המקרים הן מהוות סכנה לשלומו כשהן מתבצעות תוך שימוש באלימות, הפחדה ומעשה מרמה. במהלך השנים, קישר בית המשפט בין עבירות הרכוש לבין עבירת עושק. כך היה בפסק הדין בעניין מנובלה , שבו הורשעה אישה בעבירות רכוש ועושק כאשר גנבה רכוש וכסף מקשישים תוך שהיא מנצלת את מצבם הנפשי והפיזי. דוגמה נוספת ניתן היה לראות בפסק הדין בעניין קאסם , שבו הרשיע בית המשפט אדם, אשר גנב רכב של אדם אחר תוך שהוא מנצל את מצוקתו של אותו אדם שרכבו נגנב, מציע לו "למכור" לו בחזרה את רכבו תמורת סכום של 2000 ₪.
בחלקה הראשון, סוקרת העבודה את עבירת העושק בדין הפלילי והתנאים המוגדרים בחקיקה ובפסיקה להתקיימותה.
בחלקה השני, סוקרת העבודה את עבירות הרכוש בדין הפלילי, תוך שילוב עבירת העושק כחלק מעבירות הרכוש.
בחלקה השלישי, סוקרת העבודה את מרכיב העבירה והיסודות העובדתיים והנפשיים, תוך מתן דוגמאות רבות להתקיימותה של עבירת העושק הן בדין האזרחי והן בדין הפלילי.
בחלקה הרביעי, סוקרת העבודה את תפיסת העושק במשפט העברי, תוך התמקדות בראיית ההלכה את סוגית העושק.
בחלקה החמישי, סוקרת העבודה את החיבור שבין הדין הפלילי והדין האזרחי בסעיף העושק, תוך סקירת חוק החוזים והקשר לדין הפלילי וכן ביטולו של חוזה במסגרת סעיף 18 לחוק החוזים.