פערים בין עובדי קבלן לבין עובדים המועסקים בצורה ישירה

פערים בין עובדי קבלן למועסקים בצורה ישירה

תוכן עניינים

תקציר 1
מבוא 2
סקירת ספרות 3
ביטחון תעסוקתי 3
עובדי קבלן בישראל - רקע 5
קבוצת עובדי הקבלן בישראל 7
שיטה 10
אוכלוסיית המחקר 10
כלי המחקר 11
הליך המחקר 11
תוצאות 12
דיון ומסקנות 14
ביבליוגרפיה 16
נספחים 17
נספח א' – שאלון 17
נספח ב' - SPSS 19

מבוא
המושג "עובדי קבלן" עולה לתודעה הציבורית אחת למספר שנים, בעיקר בהקשר שלילי, כתופעה שיש להילחם בה. אחת הדוגמאות הנה במחאת האוהלים בקיץ 2011, כאשר מספר רב שלטים יצא כנגד חברות כח אדם בטענה שהם מתעשרים על חשבון העובדים (אתר חבר).
עובדי קבלן הנם עובדים המועסקים לא באופן ישיר על ידד החברה בה הם עובדים בפועל. ניתן חלק את עובדי הקבלן לשתי קבוצות:
- עובדי כח אדם – עובדים העובדים בחברה אחת ומנוהלים בפועל על ידי חברה שנייה. בישראל קיים מספר רב של חברות כח אדם דרכם עובדים העובדים הללו.
- עובדי מיקור חוץ – עובדים אשר מנוהלים ומקבלים שכר בחברה אחת עבור השירותים שהם מספקים לחברה אחרת.
ההבדל בין הקבוצות הללו מצויין במדינת ישראל גם בחוק: על פי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996, ישנ הבחנה בין קבלן כוח אדם המקשר בין עובדי הקבלן ללקוחות ובין קבלן שירות המעסיק עובדים (גרובר, 2015). קבלן כוח אדם, מוגדר בסעיף 1 (הגדרות) בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996, כ"מי שעיסוקו במתן שירותי כוח אדם של עובדיו לשם עבודה אצל זולתו, לרבות לשכה פרטית...העוסקת גם במתן שירותי כוח אדם".
אחת הסיבות למחאה כנגד חברות כח אדם הנה בכך שעבודי קבלן נחשבים כלא זוכים לביטחון תעסוקתי. המחקר הנוכחי יחקור את ההבדלים בין עובדי קבלן לעובדים אחרים בתחומי השכר, תנאים סוציאליים וביטחון תעסוקתי. תחילה תוצג סקירת ספרות, עם התייחסות לתופעת עובדי קבלן ולביחטון תעסוקתי תוך הגדרת המושג והבאמת ממצאי מחקרים קודמים בנושא, לאחר מכן יוצג פרק השיטה בו יתואר כיצד נערך המחקר הנוכחי, מי נכלל במדגם ומהו כלי המחקר, לאחר מכן יוצגו ממצאי המחקר, ובפרק הדיון ייבוצע הקשר בין ממצאי המחקר הנוכחי לבין סקירת הספרות.